עלילת הדם בגאלאץ (1859)

עלילת הדם בגאלאץ ב-1859 החלה בסמוך לחג הפסח ה'תרי"ט (אפריל 1859), בתלונה שקרית על ניסיון של יהודים בגאלאץ לקחת דם מילד נוצרי עבור הכנת מצות לפסח. התפשטות העלילה בין תושבי גאלאץ הביאה לפרוץ פרעות נגד יהודי העיר. במהלך הפרעות המון מוסת גרם נזקים לבתי כנסת, חנויות של יהודים ובתי יהודים, עשרות רבות של יהודים הוכו קשות ובודדים נהרגו. 15 יהודים נכלאו ושוחררו בהדרגה לאחר חודשי מעצר ממושכים.

עלילת הדם

לפי התלונה, ביום 12 באפריל בסביבות השעה 17.00, ילד בן 11, בשם אנטוניו, בנה של אלמנה יווניה, שחזר מבית הספר, נעצר על ידי יהודי בקרבת בית הכנסת הגדול ובאמתלה של החלפת מטבע, הוחזק בניגוד לרצונו במקווה או מחסן, שם עשו לו חתכים בצוואר וביד. נער יווני כבן 15, ספירו רזנגלו, טען שהוא יחד עם משרת של הבויאר אפיניאדס, הצילו את הילד מידי היהודים. יווני אחר, ניקולו קאנולאטו, טען שהוזעק בסביבות 20.00 בערב לבית הילד, כדי להגיש לו עזרה רפואית. כשהגיע לשם קאנולאטו כבר היו במקום קומיסר המשטרה בובולי ושני ז'נדרמים. לאחר שהילד אמר שיוכל לזהות את היהודים, נלקח על ידי בובולי לבית הכנסת הגדול, שם נעצרו 15 יהודים. לפי דיווח של היהודי יעקב ישראל כל הלילה ערכו בובולי ואנשיו חיפושים בבתי היהודים.

הפרעות

למחרת התפשטה הידיעה על קורות הילד והיהודים והתחילו מהומות. בבוקר, בעקבות שיחה בבית קפה, הותקפו מוכרי הפירות היהודים בשוק מאנולי וסחורתם פוזרה ברחוב.

הילד היווני הובא למחסן של יווני במרכז העיר ושם תושאל על ידי זאמאני, מזכירו של הקונסול היווני, בנוכחות ראש המשטרה ומזכיר הפרקלאב, באלאבאן. בהמשך הגיע גם הקונסול היווני וכשההתרגשות גברה הועבר הילד לתחומו של הקונסול היווני.

סגן הקונסול הבריטי, קנינגהם, סיפר שהמון צעירים רומנים ויוונים הרסו את בית הכנסת ואת בתי היהודים בקרבת בית הכנסת, כ-60 יהודים הוכו קשה ו-2 עד 4 נרצחו. התנהגותו של הפרקלאב של גאלאץ, הנסיך אלכסנדרו קנטקוזינו, ספגה ביקורת קשה מהקונסולים הזרים. הפרקלאב הסתובב ברחובות גאלאץ ונתן תוקף לטענה שנעשו חתכים בידו ובצווארו של הילד. לדברי קנינגהם הקונסולים בחנו את מצב הילד ולא מצאו חתכים בגופו, אלא רק סריטה על ידו, סריטה כזאת שיכולה להיגרם מנפילה.

בתגובה לטענות שלא ניסה להגן על היהודים, אמר הפרקלאב שעמדו לרשותו רק פלוגת חיילים ועוד כ-40 דורובנצים, אך התלונות השפיעו והוא דאג להביא לעיר, בעזרת ספינה אוסטרית, 200 חיילים מונטנים ובהמשך הגיעו עוד 200 חיילים ממולדובה. ביום חמישי, כשהתחדשו המהומות - הפורעים ניסו להמשיך בהריסת בית הכנסת ובשדידת חנויות היהודים - החיילים התערבו ועצרו 50 עד 60 פורעים. סוחר רומני טען שהנזקים מגיעים לסכום של עשרת אלפים לירות שטרלינג ושגם סוחרים נוצרים, ספקים של היהודים, נפגעו מהאירוע.

כשהקונסולים תחקרו את הילד על הדרך שלו למקווה, הילד טען שהורד במדרגות מאבן, בתוך המבנה, אך הדרך למקווה היא במדרגות עץ, מחוץ למבנה.

לאחר הפרעות

שבוע לאחר האירוע עדיין היו מאושפזים בבית חולים היהודי שבעה גברים ואישה אחת, שנפגעו בפרעות. למרות הלחצים שהופעלו לא שוחררו היהודים שנעצרו בהתחלה. במהלך החקירה הילד זיהה 4 יהודים, לכן היתר שוחררו על תנאי. הידיעות על מספר היהודים שמתו באירועים היו שונות מאוד, סגן הקונסול הבריטי, תיקן את עצמו וטען שאף יהודי לא נהרג והעיתון Lloyd, שהופיע ב"פשט", ב-15 באפריל, טען שנהרגו קרוב למאה יהודים.

לאחר התערבותם של בכירים זרים בנושא, שוחררו כעבור כמה חודשים כל היהודים.

קישורים חיצוניים

• Masacrul din Galați (aprilie 1859) (ברומנית)