פוגרום

פוגרומים (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, ריסוק – ביחיד: פוגרום), או פרעות, הן פעולות אלימות קבוצתיות נגד מיעוט אתני או דתי, מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד המשטר השולט), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף ובעיקר נגד יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות בעידוד מידי השלטונות והמשטרים. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שבוצעו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881–1884 (הסופות בנגב), ופרעות קישינב שנעשו בבסרביה בשנים 1903–1905 (פוגרומי חג הפסחא הנוצרי).

לאורך המסלול מיאסי לקלראסי או לפודול איואי, רומנים מוציאים גופות מרכבת עם יהודים שגורשו מיאסי בעקבות פוגרום. רומניה, סוף יוני או תחילת יולי 1941.

תופעות היסטוריות מקדימות

רדיפות יהודים בצורה מובחנת משאר העמים התחילו סמוך למאה ה-4, בעקבות הכרזתה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית. בימי הביניים באירופה המערבית הן התגברו והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת מסעי הצלב, כאשר הצלבנים, בדרך ל"שחרור" ארץ הקודש מידי המוסלמים (הסרצנים, בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.

במאה ה-20 התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: ליל הבדולח שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה); פוגרום פשיטיק במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח פולין; פרעות דורוחוי – פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940.

ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית, אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".

את הפוגרומים לאורך אלף השנים האחרונות ניתן לחלק לתקופות שונות בהיסטוריה, ולפי אזורים גאוגרפים, הפוגרומים נקראו בשמות שונים. בתחילת שנות ה-1000 הראשון הם נקראו "גזרות", ונמשכו גם לאחר תקופות מסעי הצלב השונות על-ידי צלבנים ומיסיונרים. בימי הביניים, נלוו בדרך כלל ל"גירוש היהודים" פוגרום או טבח ביהודים, המרת דתם בכפייה (ראו האנוסים, אנוסי משהד) לנצרות או לאסלאם, באימפריה הרוסית הם גם נקראו "פרעות". הפוגרומים בארץ ישראל נקראו "המאורעות", ולפעמים נקראו "טבח". כמו כן פרצו פוגרומים בעקבות עלילות דם אנטישמיות רבות מספור.

מבין הפוגרומים שהתבצעו כנגד יהודים

ברחבי העולם

שם	מיקום	תאריך	תוצאות
טבח ביהודי פאס ב-1033	העיר פאס, מרוקו	1033	הרג המוני של כ-6,000 יהודים, הפקיעו את הרכוש היהודי, ולקחו לעצמם נשים יהודיות רבות.
פרעות גרנדה ב-1066	גרנדה, אל-אנדלוס, הכיבוש המוסלמי של ספרד	1066	רציחתם של כ-4,000 יהודים בעיקר על-ידי האוכלוסייה המוסלמית של העיר.
גזירות תתנ"ו	עמק הריין שבין גרמניה לצרפת של ימינו	1096	כ-12,000 יהודים הרוגים.
טבח יורק	יורק, אנגליה	1190	מעל ל-500 הרוגים יהודים, לרבות אלו שנרצחו לאחר שסירבו להתנצר. חורבן והרס בקרב רוב הקהילות בצפון אנגליה.
גזירת הרועים	ספרד וצרפת	1320	הוחרבו 120 קהילות בצרפת ובספרד.
גזירות קנ"א	ספרד	1391	עד 1414 בפוגרום מתו יותר מ-400 יהודים בברצלונה ויהודים התנצרו בכפייה.
טבח ביהודי פאס ב-1465	העיר פאס, מרוקו	1465	מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים)
גזרות ת"ח ת"ט	פולין	1648	נרצחו מעל 20,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה.
גירוש מוזע	תימן	1679	אלפים מיהודי תימן נהרגו במסעם הקשה והארוך למדבריות המדינה הצחיחות שאליהן גורשו בידי מוסלמים.
טבח אומן	העיר אומן, האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה)	1768	נרצחו כ-30,000 יהודים.
פרעות "הפ-הפ"	גרמניה	1819	17 יהודים התאבדו.[דרוש מקור]
הסופות בנגב	האימפריה הרוסית	1881–1882
פרעות קישינב	האימפריה הרוסית (כיום במולדובה)	1903	49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. בפוגרום זה באה לידי ביטוי אכזריות יוצאת דופן בעוצמתה מצד הפורעים. הם התעללו בקורבנותיהם ועינו אותם קשות.
פרעות "המאות השחורות"	האימפריה הרוסית	1905	מאות יהודים נרצחו וכחמישים עיירות נפגעו.
פוגרומי אודסה	האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה)	1906	בין 300 ל-1,000 יהודים נרצחו, אלפי פצועים, וכ-40,000 יהודים איבדו פרנסתם.
התריתל	פאס, מרוקו	17–19 באפריל 1912	51 יהודים נהרגו מהם 18 נשים ו-10 ילדים. מספר הפצועים קשה עמד על 72 איש. במהלך הפרעות נמלטו 12,000 היהודים תושבי המלאח לאזורים בטוחים שהוקצו להם על ידי הממשל הצרפתי.
פרעות פטליורה	אוקראינה	1919	נרצחו עשרות אלפי יהודים.
ליל הבדולח	גרמניה	ליל 9–10 בנובמבר 1938	במהלך השואה, נרצחו בין 400 ל-2,000 איש. נהרסו כ-8,000 חנויות ו-1,406 בתי כנסת.
פרעות יאשי	רומניה	יוני 1941	לפחות 14,850 קורבנות בקרב יהדות רומניה, בטרם סיום מלחמת העולם השנייה.
הפרהוד	בגדאד, עיראק	1–2 ביוני 1941	נרצחו 179 בקרב יהדות עיראק, 2,118 נפצעו, 242 ילדים נהפכו ליתומים, ורכושם של כ-50,000 יהודים נבזז על-ידי ערבים מוסלמים.
הפוגרומים בלבוב	פולין (כיום באוקראינה)	יוני–יולי 1941	כ-6,000 יהודים נרצחו.
פרעות טריפולי (1945)	טריפולי, לוב	נובמבר 1945	140 יהודים נרצחו.
פוגרום קיילצה	פולין	4 ביולי 1946	נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו.

בארץ ישראל ובמדינת ישראל

שם	תאריך	תוצאות
מרד הפלאחים	1834	במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל שכללו מעשי רצח, שוד ואונס נשים יהודיות.
ההתקפה על פתח תקווה	1886	ההתקפה הערבית המאורגנת הראשונה על יישוב יהודי בארץ ישראל.
מאורעות תר"פ	1920	גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1919–1920.
מאורעות תרפ"א	1921	סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס נשים יהודיות, שוד וביזת רכושם, בידי פורעים ערבים מוסלמים, במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו מל ל-140 נפשות.
1921 מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב	1921	במאורעות נהרגו חמישה יהודים וערבי אחד. המאורעות נחשבים למבחן ראשון מוצלח של ארגון "ההגנה".
מאורעות תרפ"ט	1929	סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, בהן נרצחו 133 יהודים, נאנסו מאות נשים יהודיות ו־339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו; הבולט בהם בחברון, בה אירע טבח.
מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט	1936–1939	מעל ל-400 יהודים נרצחו, מאות נשים יהודיות נאנסו, קהילות יהודיות ויישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן במהלך "המרד הערבי הגדול".
טבח שבעה באוקטובר	7 באוקטובר 2023	מבוקר עד ערב, כ-1,145 אזרחים ישראלים וישראליות (וכן מספר עובדים זרים), נורו, נשחטו, עונו, נשרפו עם בתיהם ומשפחותיהם, ילדיהם ותינוקותיהם מול עיניהם ואף תועדו בווידאו והופצו ברשתות החברתיות בשידור חי. כ-3,300 נפצעו בדרגות שונות ו-253 נחטפו לרצועת עזה, על-ידי אלפי מחבלים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – בסדרת מעשי רצח, ביזה, לרבות הרס שיטתי וחבלה במבנים ישראלים ובבסיסי צה"ל, יחד עם הרס וביזה בקיבוצים, במושבים, בערים וביישובים יהודים אחרים, ואונס המוני ומכוון כנגד נערות ונשים יהודיות.

ראו גם

• אנטישמיות מוסלמית, אנטישמיות בעולם הערבי
• עלילת דם, אנטישמיות נוצרית
• אבלות (יהדות), תשעה באב
• אלימות נגד יהודים במרכז אירופה ובמזרחה, 1944–1946
• אלימות נגד יהודים בפולין, 1944–1946
• אלימות נגד יהודים בצ'כוסלובקיה, 1918–1920
• השואה
• טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (במערב-גרמניה; 1972)
• מלחמת חרבות ברזל
  • אלימות מינית בטבח שבעה באוקטובר
    • "זעקות ואז שתיקה"
  • Slavery in 21st-century jihadism

לקריאה נוספת

• דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, העבר, כ', ה'תשל"ג, עמ' 176–194.
• דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה – אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, בשביל הזיכרון, 1, ה'תשנ"ו, עמ' 4–8.
• עוזי אלידע, "העיתונות העברית לנוכח פוגרום: 1920–1929", קשר, מס' 61, חורף 2023–2024, עמ׳ 55–90.

קישורים חיצוניים

• רשימה חלקית של תעניות לזכר חורבן קהילות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• פוגרום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פוגרומים, דף שער בספרייה הלאומית