פתיחת התפריט הראשי

פר אהלמארקשוודית: Per Axel Ahlmark;‏ 15 בינואר 1939 - 8 ביוני 2018) היה סופר, משורר ופוליטיקאי שוודי. היה מנהיג המפלגה העממית הליברלית (המפלגה הליברלית השוודית) בשנים 1975-1978 ושר התעסוקה וסגן ראש ממשלת שוודיה בין השנים 1976-1978[1]. שימש כחבר פרלמנט שוודי בין השנים 1967-1978.

פר אהלמארק
Per Axel Ahlmark
Per Ahlmark.jpg
שר התעסוקה, סגן ראש הממשלה
לידה 15 בינואר 1939
שוודיה
פטירה 8 ביוני 2018 (בגיל 79)
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
מקום קבורה Katarina kyrkogård עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, משורר, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית
פוליטיקאי שוודי
→ גונאר סטראנג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדותו וחינוכועריכה

פר אהלמארק נולד בסטוקהולם, שוודיה, בנם של הפרופסור לרפואה אקסל אהלמארק ורופאת השיניים גנבור ברגלונד. ב-1964 סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת סטוקהולם.

קריירה פוליטיתעריכה

אהלמארק הצטרף ל"צעירים הליברליים של שוודיה" (מחלק הצעירים של המפלגה הליברלית) בשנת 1960, ונבחר ליושב הראש עוד באותה שנה. הוא המשיך לכהן בתפקיד יושב הראש עד ל-1962, וכחבר בוועד המנהל של המפלגה העממית הליברלית בשנים 1960-1978. הוא נבחר כחבר הבית העליון בפרלמנט השוודי מ-1967 עד 1969 (נבחר הציבור של נפת אורברו) (אנ') וכחבר הבית התחתון בין השנים 1969-1970 (ייצג את עיריית סטוקהולם). בעקבות שינוי שיטת מבנה הפרלמנט השוודי בשנים 1970-1971, שירת אהלמארק בבית היחיד של הפרלמנט השוודי עד 1978. הוא גם שירת כחבר במועצת אירופה מ-1971 עד 1976 וכסגן יושב הראש של קרן מרטין לותר קינג בין 1968 ועד 1973.

ב-7 בנובמבר 1975, ניצח אהלמארק את קודמו והפך למנהיג המפלגה העממית הליברלית בין 1975 ל-1978. מ-1976 ועד 1978, בממשלה הלא-סוציאליסטית הראשונה מזה 40 שנה בשוודיה, כיהן אהלמארק כשר התעסוקה וכסגן ראש הממשלה. ב-7 במרץ 1978, אהלמארק פרש מהפוליטיקה בשל סיבות אישיות. בשנים 1978 עד 1981 שירת כיושב ראש הוועד המנהל של מוסד הסרטים השוודים.

כתיבה ודעות פוליטיותעריכה

אהלמארק הוציא לאור מספר ספרים פוליטיים ומאות רבות של מאמרים אודות פוליטיקה, ספרות וקונפליקטים בינלאומיים. במהלך שנות ה-80 הוציא לאור שלושה ספרי שירה, רומן אחד ושני ספרי מאמרים. הוא היה בעל טור באקספרסן (Expressen), העיתון הימי הגדול ביותר בסקנדינביה באותה תקופה, בשנים 1961-1995. החל מ-1997 כותב אהלמארק טור בדאגנס ניהטר, עיתון הבוקר השוודי הגדול ביותר. בכתיבתו הוא מאשים את השמאל הפוליטי בשוודיה בחוסר ביקורתיות כלפי משטרים טוטליטארים קומוניסטיים, במיוחד לאחר 1968.

הוא תומך נלהב של מדינת ישראל. בין 1970 ל-1997 שימש כסגן יושב הראש של איגוד הידידות השוודי-ישראלי. הוא היה אחד המייסדים של הוועידה השוודית נגד אנטישמיות (ארגון לתועלת הציבור) ב-1983 ושימש כסגן יושב ראש הוועידה עד 1995. ב-1997 ייסד את איגוד הידידות השוודי-טיוואני.

אהלמארק גם משמש כיועץ לקרן אלי ויזל לאנושיות החל מ-1987, וכחבר בוועד המנהל של הארגון הלא ממשלתי UN Watch החל מ-1993.

ב-1994, אהלמארק פרסם את הספר Vänstern och tyranniet שעורר דיון ציבורי רחב. הספר עסק בפעילים שוודים התומכים או אוהדים פוליטית קבוצות פוליטיות אחרות, ב-30 השנים האחרונות. עבודתו הבאה, Det öppna såret, מסכמת מחקרים חדשים בנוגע לדמוקרטיה ודיקטטורה ביחס למושגים של מלחמה, רצח עם/רצח המוני ורעב המוני. בשנת 1997 גרר הספר את אחד הוויכוחים הלוהטים ביותר בעשורים האחרונים בשוודיה לגבי חירות ואויביה. ספרו האחרון בתחום, Det är demokratin, dumbom! ("זו הדמוקרטיה, טיפש!") פורסם ב-2004.

אהלמארק תמך בפלישה לעיראק ב-2003 (שהונהגה בידי ארצות הברית) והיה ביקורתי מאוד כלפי הנס בליקס (אשר בנוסף ליתר תפקידיו משמש גם כחבר בולט במפלגה העממית הליברלית השוודית, ושימש כסגנו של אהלמארק ב"צעירים הליברליים של שוודיה"). במאמר לוושינגטון טיימס תיאר אהלמארק את בליקס כ"חלש ומוטעה בקלות" ו"סמרטוט" פוליטי. אהלמארק הוא גם אחד מאנשי הלובי השוודי החזקים ביותר למען ישראל, ובספרו "Gör inga dumheter medan jag är död!" משנת 2011, האשים את שר החוץ השוודי קארל בילדט באדישות כלפי רצח עם.

קרן פר אהלמארקעריכה

לכבוד יום הולדתו ה-70 של אהלמארק ב-2009, הוקמה קרן פר אהלמארק באוקטובר 2008 בידי העצרת היהודית בסטוקהולם. המטרה המוצהרת של הקרן היא "לקדם מחקר מדעי וחינוך במדע המדינה, היסטוריה של הרעיונות ובהיסטוריה של עם ישראל, כמו גם בכלכלה, והכל בדגש מיוחד על נושאים המערבים דמוקרטיה וזכויות אדם". יושב ראש הקרן הוא איש העסקים רוברט וייל וכיושב ראש של כבוד משמש הרב מיכאל מלכיאור.

במישור האישיעריכה

אהלמארק נישא לראשונה בשנת 1965, לעיתונאית לילאמור מלסטד. בין השנים 1978 ל-1981 היה נשוי לשחקנית ביבי אנדרסון, ומאז נישא שלישית. נפטר ב-8 ביוני 2018.

פרסים ואותותעריכה

עבודתועריכה

  • Ahlmark, Per (1964). Vår fattiga politik. Stockholm: Albert Bonniers förlag. 
  • Ahlmark, Per (1965). Den svenska atomvapendebatten. Stockholm: Aldus/Bonnier. 
  • Ahlmark, Per; Thomas Hammarberg; Klein, Ernst (1970). Det hatade Israel. Stockholm: PAN/Norstedt. 
  • Ahlmark, Per (1971). Sveket mot kusterna : om supertankers, oljeskydd, Östersjön, Brofjorden och riksplanering. Stockholm: Aldus/Bonnier. 
  • Ahlmark, Per (1972). Överleva : dikter. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-045472-9. 
  • Ahlmark, Per (1983). Visum : dikter. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-045896-1. 
  • Ahlmark, Per; Lars Gustafsson (1985). Frihet och fruktan : 22 brev. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-046413-9. 
  • Ahlmark, Per (1985). Flykter : dikter. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-046717-0. 
  • Ahlmark, Per (1989). Zonen : roman. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-047734-6. 
  • Ahlmark, Per (1991). Vänsterns moraliska skuld. Stockholm: Timbro. ISBN 91-7566-232-9. 
  • Ahlmark, Per; Klein, Georg (1991). Motståndet : arton brev om död och liv. Stockholm: Timbro. ISBN 91-0-055206-2. 
  • Ahlmark, Per; Herbert Tingsten (1992). Tyranniet begär förtroende. Stockholm: Ratio. ISBN 91-7568-029-7. 
  • Ahlmark, Per (1993). Det eviga hatet : om nynazism, antisemitism och Radio Islam. Stockholm: Bonnier. ISBN 91-0-055626-2. 
  • Ahlmark, Per (1994). Vänstern och tyranniet : det galna kvartsseklet. Stockholm: Timbro. ISBN 91-7566-274-4. 
  • Ahlmark, Per (1996). Malmberg, Fredrik, ed. Den nya ofriheten : ska diktaturerna pina oss också under nästa sekel?. Stockholm: Ekerlid. ISBN 91-88594-56-4. 
  • Ahlmark, Per (1997). Det öppna såret : om massmord och medlöperi. Stockholm: Timbro. ISBN 91-7566-326-0. 
  • Ahlmark, Per (2004). Det är demokratin, dumbom!. Stockholm: Timbro. ISBN 91-7566-548-4. 

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פר אהלמארק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פר אהלמארק, המאבק באנטישמיות החדשה-הישנה, אתר יד ושם, 11 באפריל 2002