פתחיה מרדכי בירדוגו
הרב פתחיה מרדכי בירדוגו (ה'תקכ"ד 1764 - ה'תק"ף 1820) היה דיין מקנס ומחשובי חכמי העיר בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. מחבר הספרים 'שו"ת נופת צופים' ו'פתוחי חותם'.
שער הספר 'נפת צופים' (מהדורה חדשה ה'תשע"ה). | |
לידה |
1764 ה'תקכ"ד מקנס |
---|---|
פטירה |
1820 (בגיל 56 בערך) ה'תק"ף מקנס |
כינוי | דיין מקנס |
מקום קבורה | מקנס |
מקום פעילות | מקנס |
תקופת הפעילות | ?–1820 |
תחומי עיסוק | פסקי הלכה, אמונה, גמרא, שו"ת. |
תפקידים נוספים | דיין (הלכה), פוסק. |
רבותיו | רבי יקותיאל בירדוגו. |
תלמידיו | רבי משה טולידאנו, רבי יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב). |
בני דורו | רבי רפאל בירדוגו, רבי ברוך טוידאנו |
חיבוריו | נפת צופים, פיתוחי חותם. |
חתימה | 'הקטן פתחיה מרדכי בירדוגו סי"ט' |
קורותיו
עריכהנולד לרבי יקותיאל בירדוגו בשנת ה'תקכ"ד בן לשושלת רבנים בעיר. נקרא בשם 'מרדכי' על שם סבו המרבי"ץ, ולימים כשנחלה נוסף לו השם 'פתחיה'.[1] התמנה לדיין עוד בחיי אביו. לעיתים פסקי דינו עברו את ביקורתו החיובית של אביו.[2] ישב בדיינות יחד עם דודו רבי רפאל בירדוגו ורבי ברוך טולידאנו. הרבה להסתמך על פסקי דין של אביו, ולעיתים חלק על דודו רבי רפאל, תוך שהוא מביא לשיטתו סימוכין מאביו.[3] אף על פי כן, במקום שהיה נראה לו אחרת מאביו היה חולק עליו תוך בקשת מחילה.[4] הוסיף ללמד תלמידים והשיב לתלמידיו על שאלות רבות שהתקשו בתלמוד והלכה.[5] התווכח בנושאי אמונה ופילוסופיה עם גוי מוסלמי משכיל, וניצח בוויכוח.[6] כמו כן ביסס את מנהג אכילת החגבים, ויצא כנגד דעת רבי חיים בן עטר שפקפק על המנהג.[7]
אחיו הצעיר הוא רבי יעקב בירדוגו אב בית הדין מקנס שהיה לתלמידו.[8]
נפטר בגיל 57 בי"ז אדר ה'תק"פ (1820) הותיר את בנו יחידו מאיר, שנרצח עם אשתו בידי ערבי ללא בנים ובנות.
חיבוריו
עריכהראו גם
עריכה- רבי יקותיאל בירדוגו
- רבי יעקב בירדוגו
הערות שוליים
עריכה- ^ מלכי רבנן בערכו.
- ^ נפת צופים חו"מ סימן כ"ד. ראו גם סימן י"ט.
- ^ נפת צופים חו"מ סימן תט"ו.
- ^ נפת צופים אה"ע סימן קל"ז.
- ^ ראו למשל נפת צופים יו"ד סימן כ"ד, שאלה מתלמידו רבי משה טולידאנו, ועוד בחלק 'פירוש מאמרי חז"ל' ראו למשל סימנים ל"א - מ"א.
- ^ נפת צופים חלק פירוש מאמרי חז"ל סימן מ"ב.
- ^ ראו נפת צופים יו"ד סימן י"ג.
- ^ ראו נפת צופים או"ח סימן י"ב.
- ^ על מסכתות: ברכות, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, כתובות, סוטה.