צ'ינדוגויפנית: 珍道具) הוא ענף בעיצוב אמנותי, המתמקד בהמצאת כלים, שלכאורה פותרים בעיה טכנית, אך כאשר מנסים להשתמש בהם, מגלים כי השימוש הוא בלתי אפשרי. ההמצאה נועדה לספק פתרונות לבעיות שונות בחיי היום יום, תוך שיישום הפתרון המוצע יוצר בעיות חדשות ההופכות את המוצר לחסר תועלת או מגוחך.

דוגמאות עריכה

  • חולצה לגירוד גב: על מנת להתמודד עם הקושי לגרד בגב במקומות בהם היד אינה משגת, ויש בסביבה אדם אדיב שמוכן לעזור לכם, מה פשוט יותר מלהראות לו על גבי הדגם המוקטן של החולצה עליה מודפסת טבלת משבצות (כמו במשחק "צוללות") את הנקודה שבה הצורך לגרד קיים. מה שהופך את ההמצאה הזו ואת פתרון הבעיה לצ'ינדוגו, הוא שעל מנת שההמצאה תיושם כהלכה, יש צורך בהחלפת כל מלתחת הבגדים, כך שתופיע עליהם הטבלה עם המשבצות. כמו כן, אסור יהיה לאבד את הדגם המוקטן עם המשבצות ויש לקחתו לכל מקום.
  • מטען סוללות ללא AC: מטען המאפשר חיבור סוללה נטענת ל 12 סוללות רגילות ללא צורך בחיבור לחשמל הביתי. שימוש בסוללות רגילות כדי לטעון סוללת נטענת הוא ללא כל הגיון ולכן ההמצאה נחשבת כצ'ינדוגו.
  • מוט סלפי: הומצא על ידי קוואמי כבר בשנת 1983[1], והותאם למצלמת מינולטה. ההמצאה נכשלה לכן הוכרה כצ'ינדוגו.

קריטריונים עריכה

ההמצאה חייבת לעמוד בקריטריונים ברורים כדי להיות מוכרת כצ'ינדוגו. קריטריונים אלו גובשו במטרה למנוע הפיכת המושג לשם כללי להמצאות מוזרות.

הקריטריונים להם נדרש הצ'ינדוגו:

  • ההמצאה אינה ניתנת לשימוש מעשי (מסיבות שונות ומגוונות).
  • ההמצאה חייבת להיות קיימת פיזית (חייבת לעבור משלב הרעיון המופשט או הסקיצה).
  • בבסיס כל המצאה עומד רעיון אנרכיסטי של 'שחרור מכבלי התועלתנות' והיא מגלמת בתוכה חופש החשיבה, חופש פעולה ואת החירות לאתגר.
  • ההמצאה נועדה לשימוש יום יומי.
  • ההמצאה לא נועדה להשגת רווחים אלא חייבת להיות נגישה לכלל הציבור ואינה מיועדת למסחר ולמכירה.
  • ההמצאה יכולה, אך לא חייבת, לכלול בתוכה היבט הומוריסטי.
  • נושאים הנתפסים כ"טאבו", כדוגמת בדיחות אכזריות ואתניות, הומור וולגרי ופגיעה בערכים קדושים, לא יבואו לידי ביטוי בהמצאה.
  • ההמצאה לא יכולה לשמש כפרסומת או כתעמולה מכל סוג שהוא.
  • ההמצאה לא מקדמת שום אידיאל או דרך חיים ספציפיים.
  • אין לרשום את ההמצאה כפטנט או להכניסה להליכי רישוי כלשהם.

התפתחות הצ'ינדוגו עריכה

המושג צ'ינדוגו הומצא ביפן בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, על ידי קנג'י קוואמי (אנגלית: Kenji Kawakami יפנית: 川上 賢司) – ממציא, ועורך בכתב עת לענייני צרכנות ביתית.

בשנות ה-90 כתב קוואמי מאמר העוסק בצ'ינדוגו ובאידאולוגיה שהובילה ללידתו. בשנת 1991 קיבל הנושא פרסום ב "Tokyo Journal" (ריבעון המפורסם ביפן בשפה האנגלית) על ידי דן פפיה, אשר אפשר את חשיפת המושג בקרב דוברי אנגלית מחוץ לגבולות יפן.

המושג זכה לפרסום נוסף עם יצירת מדור הפונה לקוראים בהזמנה לשלוח רעיונות משלהם למערכת העיתון. בהמשך פורסמו 2 ספרים שהיו לרבי מכר (כ-250,000 עותקים נמכרו רק ביפן) המרכזים בתוכם רעיונות לצ'ינדוגו: "101 Unuseless Japanese Inventions: The Art of Chindogu" ו-"99 More Unuseless Japanese Inventions".

הפילוסופיה העומדת מאחורי הצ'ינדוגו עריכה

לפי תפיסת עולמו של קנג'י קוואמי הצ'ינדוגו העולם נוצר כתגובת נגד לצורך הגובר בתרבות המודרנית "לפשט" את הדברים. הוא מגלם אמירה מחאתית כנגד התועלתנות השולטת כיום בחברה, וכנגד תרבות הצריכה. הביקורת היא על עצם העובדה כי יש פחות עשייה לשם הרחבת האופקים, לשם האמנות או לשם רעיון כרעיון. עשייה שהיא ללא תלות ביכולת הוצאה אל הפועל התלויה באמות מידה כלכליות ויישומיות. כל זאת למרות ההיבט ההומוריסטי שיש ברעיון ובהמצאות השונות.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Kenji Kawakami, Dan Papia, 101 Unuseless Japanese Inventions: The Art of Chindogu
  • Kenji Kawakami, Dan Papia, 99 More Unuseless Japanese Inventions

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Venema, Vibeke (2015-04-19). "How the selfie stick was invented twice" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-02-04.