צבי ג'וריני

זמר אופרה ישראלי

צבי ג'וריני (בּוֹגוֹמוֹלְני) (1885,[1] סורוקה, בסרביה, רוסיה24 בינואר 1960, תל אביב[2]) היה זמר אופרה ישראלי.

צבי ג'וריני
אין תמונה חופשית
לידה 1885
סורוקה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 1960 (בגיל 75 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בינואר 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צבי הירש (הרשל) בן מוניש[1] בוגומולני נולד בעיירה סורוקה שבבסרביה, רוסיה. בנעוריו עזב את עיירתו ונסע ללמוד זמרה וקומפוזיציה בקונסרבטוריון. שירת בצבא כמורה לזמרה ומנצח על תזמורת צבאית. במלחמת העולם השנייה נסע לאיטליה להמשיך בלימודי זמרה. באיטליה החל להופיע עם גדולי הזמרים דאז, ואימץ לעצמו את שם הבמה "ג'וריני". לאחר מכן היה לזמר באופרה הממלכתית של רומניה (אנ') שבבוקרשט.[3] ב-1923 ביטל חוזה הופעות באופרה הממלכתית בעקבות פנייתם של אנשי הבמה מהיישוב מרדכי גולינקין ומרים ברנשטיין-כהן לבוא לארץ ישראל ולהשתתף בהקמת האופרה הארצישראלית. הוא עלה ארצה והיה למעמודי התווך של האופרה של גולינקין, הן כסולן והן כמנהל הסטודיו שליד האופרה, שהכין את הזמרים הארצישראליים. ב-1927 נסע לסיבוב בערי ארצות הברית וליווה את שליחי המוסדות הלאומיים. הופיע מעל במות האופרות הגדולות באירופה ובדרום אפריקה.

ג'וריני חיבר שירים ולחנים שהושרו בפי זמרים והועלו על גבי תקליטים. בשנותיו האחרונות שקד על מחקר וחיבור לחנים לפי מקור הזמר הישראלי העממי, שנותרו בכתובים.

התגורר ברחוב אדוארד ברנשטיין 11 בתל אביב.[2] תואר כ"איש נלבב, בעל שיחה נעימה ומתובלת הומור עסיסי ועממי".[4]

צבי ג'וריני נפטר בינואר 1960, בגיל 74. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1] הותיר את אשתו פרימה ואת בנו היחיד, גדעון ג'וריני, ומשפחתו.[5]

אלמנתו פְּרומָה נפטרה ב-1976.[6] בנו גדעון (שהיה המושל הצבאי של יריחו לאחר מלחמת ששת הימים) נפטר ב-1992.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 צבי ג'וריני באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ 1 2 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, דבר, 19 במאי 1960.
  3. ^ דוד ויניצקי, ביסארביה היהודית במערכותיה בין שתי מלחמות העולם: 1914–1940, כרך ב, ירושלים: הספרייה הציונית, תשל"ג, עמ' 596.
  4. ^ ג. ש–ה, לזכר נעדרים: צבי ג'וריני, דבר, טור 1, 22 בפברואר 1960.
  5. ^ צבי ג'וריני, דבר, מודעת אבל, 26 בינואר 1960.
  6. ^ פרימה גוריני באתר חברה קדישא ת"א–יפו.