צהריים

פרק זמן המציין את אמצע היום

צוהריים[1] (נהגה בטעות צָהֳרַיִם)הוא פרק זמן המציין את אמצע היום. הוא בא אחרי הבוקר ולפני הערב. הזמנים שביניהם נקראים לעיתים "לפני צוהריים" ו"אחרי צוהריים". הצוהריים מוגדרים כזמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים. במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צוהריים" גם פרקי זמן שונים סביב שעה זו. בישראל, שעת הצוהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 בשעון קיץ). השעות שלאחר שעות הצוהריים נקראות אחר הצוהריים.

מנוחת צהריים

הצוהריים נחשבים לאמצע היום, ורוב האנשים נמצאים בשעה זו בשיא פעילותם. עם זאת, אנשים רבים נוהגים לנוח בשעות האלו.

בצוהריים נוהגים לאכול ארוחת צהריים ויש שגם ישנים שנת צהריים.

קיימת מסגרת חינוך הנקראת "צהרון" ובה מטפלים בילדים משעת הסיום בגני ילדים ובתי ספר עד לשובם של ההורים לביתם.

ביהדות עריכה

  ערך מורחב – חצות היום (הלכה)

בצהריים נוהגים היהודים להתפלל תפילת מנחה. התפילה רמוזה בחומש בראשית, בפסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"[2] המרמז על תפילת מנחה, וכן בתהילים[3] בפסוק "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", המרמז על שלוש התפילות שחרית בבוקר, מנחה בצהריים וערבית בערב. זמן תחילת תפילת מנחה הוא ממחצית השעה אחרי חצות היום, והיא נקראת במקורות צהריים.

בתרבות הפופולרית עריכה

שירו של אברהם חלפי, "צער לך", מתחיל בשורות הבאות:

צער לך וצער לי
על כך מעידות העיניים
בואי אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים

אברהם חלפי

בכך, חלפי השתמש במילה "צעריים" כמעיין הומופון למילה "צהריים". (זהו לא הומופון אמיתי, כיוון שאת "צהריים" יש לבטא, כאמור, כ"צוֹהוֹרַיִים").

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב "צוהריים".
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ג
  3. ^ ספר תהילים, פרק נ"ה, פסוק י"ח