צוריאל שקד
הרב צוריאל שקד (1920 – 23 בספטמבר 2023) היה זקן חכמי טריפולי, לוב, מורה ומחנך, מנהיג ציוני של קהילת יהודי לוב.
 | |
| לידה |
1920 מסלאטה, לוב  |
|---|---|
| פטירה | 23 בספטמבר 2023 (בגיל 103 בערך) |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | לוב |
| תקופת הפעילות |
? – 23 בספטמבר 2023 |
| בת זוג | אסתר לבית תייר |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדותו עריכה
נולד במסלאתה שבלוב בשם מכלוף פדהצור שאכיר, לפנחס וגזלה. אביו היה רוכל זעיר שמכר תה, תמרוקים וסוכר בכפרים.
לאחר שהגיע לגיל בר-מצווה, רצה ללמוד את מקצוע הנגרות, בנוסף ללימודים בבית המדרש כדי לעזור בפרנסת המשפחה. אביו התנגד לכך, ופנה לרב פריג'א זוארץ בעיר אל-חומס, כדי שייקח את הנער אליו לצורך לימודי תורה. הרב נתן לשקד ללמד את הילדים הקטנים ושילם לו שכר על כך.
חייו במיסראתה עריכה
בשנת 1939 שלח הרב פריג'א זוארץ את ר' צוריאל לשמש רב ומורה בבית הספר במיסראתה שם נאבק על שינוי שיטת הלימוד שהתבססה על לימוד פרשת השבוע בתרגום ערבי. הוא הנהיג את השפה העברית כשפת לימוד בלעדית. בעיירות הקטנות שימש ר' צוריאל כרב, חזן, מוהל שוחט, מספיד וגם כשופט שלום בעיקר בין בני זוג. בשנת 1941 הצטמצמה הפעילות החינוכית-ציונית בבית הספר, וגם הדיבור בעברית היווה סכנה.
חייו בזליתן עריכה
עם כניסת הבריטים ללוב בשנת 1943, עבר ר' צוריאל לעיירה זליתן, וזאת לבקשת ר' פריג'א זוארץ.
בעיירה זו בה היה בית הכנסת "בושאיף", בו שימש צוריאל כרב. כמו כן הקים בית ספר. הוא הזמין מארץ ישראל ספרי לימוד וגם עיתונים, ספרים וחוברות. בנוסף ללימודי התורה הכניס מקצועות עבריים וכלליים למערכת הלימודים. חידוש נוסף היה צירוף בנות העיירה ללימודי היהדות והשפה העברית. במקום הוקם מועדון "בן-יהודה" בו הפיצו את הרעיון הציוני בקרב בני הנוער והמבוגרים, דבר שהגביר את השאיפה לעלות לארץ ישראל.
כשביקר במועדון "בן יהודה" בטריפולי הכיר את אשתו לעתיד, אסתר לבית תייר, שהייתה מורה לבנות במקום. כשחזרו לזליתן לימדה אסתר את הבנות עברית, תנ"ך, מולדת ושירי מולדת.[1]
נולדו להם חמישה ילדים: עמישדי-ברוך, יהודית, יצחק, רות ופנחס. עם קום המדינה רצה רבי צוריאל לעלות לארץ ישראל עם משפחתו, אך שליח הסוכנות היהודית, ברוך דובדבני, ביקש ממנו להישאר ולהיות אחראי על רישום וריכוז העולים מזליתן והסביבה, לבדוק את כשירותם הבריאותית לפני העלייה לארץ.[2]
חייו בישראל עריכה
בשנת 1950 עלו ר' צוריאל ואסתר שאכיר לישראל עם שלושת ילדיהם: עמי, יהודית ויצחק. הוא שינה את שם משפחתו ל"שקד" מאחר שפקיד הסוכנות היהודית רשם את שמו בתעודות 'שקר' על פי השמיעה, ור' צוריאל לא הסכים שכך יקרא שמו בישראל. בתחילה התגוררה המשפחה במעברה.
בארץ המשיך לעסוק בחינוך והוראה. ניהל בתי ספר במושבים אחיסמך, זיתן, ברקת ואחרים. כשיצא לגמלאות, הקים בבני ברק כולל בשם "אפיקי מים" בו העביר שעורי תורה, תלמוד והלכה.
הרב שקד התגורר בנתניה, וזכה להערכה על פועלו למען יהודי לוב, הציונות והשפה העברית.[3] בנו, הרב פנחס שקד, משמש כרב שכונת גבעת האירוסים.
צוריאל שקד נפטר בח' בתשרי תשפ״ד (23 בספטמבר) 2023 והובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
קישורים חיצוניים עריכה
- מזליטן לבני ברק, באתר קול הזמן
- רואים את הקולות, ריאיון עם הרב צוריאל שקד
- כתב העת לבלוב, בנושא הציונות בלוב
הערות שוליים עריכה