צור משלו אכלנו

"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא פיוט שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל. מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ. אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת יְיָ רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת יְיָ

על אף שהפיוט התקבל ברוב הקהילות, יש אשר סברו שאין לשורר את המזמור, בגלל חשש שבאמירתו יצא ידי חובת ברכת המזון.

כתיבת הפיוט

הפיוט נכתב בהקשר לברכת המזון. שלושת הבתים הראשונים שלו הם כנגד שלוש הברכות הראשונות של הברכה, והבית הרביעי-כנגד "כוס של ברכה", כוס יין שנוהגים לשתות אחרי הברכה.

ככל הנראה, הפיוט לא נכתב על השבת אלא על ברכת המזון בכלל, אך כיוון שבימי החול אין פנאי, נוהגים לשיר אותו בעיקר בשבתות, אף על פי שהשבת לא מוזכרת בפיוט.

החוקר דב סדן פירש את המילים "שבענו והותרנו כדבר ה'", כמדברות כנגד המן, כיוון שההקשר היחיד בו מופיע ציווי בתורה על הותרה הוא בהקשר למן- ”וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר“- וזוהי מצווה החלה רק בקשר לשבת.

יש שהביאו ראיה מפיוט זה שהגיית הקמץ בקרב יהודי אשכנז באותה תקופה הייתה דומה להגיית הפתח, כמו בהגייה הספרדית המקובלת בימינו, ואילו ההגייה הדומה לחולם במבטא האשכנזי התפתחה בתקופה מאוחרת יותר. הראיה לכך היא מהחרוז ״אמוני״ (בפתח) ו-״אדוני״ (בקמץ) בפתיחת הפיוט.

תוכן הפיוט

הפיוט בנוי לפי סדר ברכת המזון, כאשר שלושת הבתים הראשונים מקבילים לשלוש הברכות הראשונות בברכת המזון, והרביעי עוסק ב"כוס של ברכה"- כוס היין עליה מברכים את ברכת המזון במקרים מסוימים.

הבית הראשון מקביל לברכת 'הזן', המדברת על כך שה' זן את העולם כולו ונותן לחם לכל בשר.

הבית השני מקביל לברכת 'נודה', המודה לה' על "ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו", ועל המזון המשביע.

הבית השלישי מקביל לברכת 'רחם'', המבקשת מה' שירחם על עמו, על ירושלים ועל בניין המקדש.

הבית הרביעי והאחרון מדבר על בניין המקדש ועל כך שה' יתברך על כוס יין.

פולמוס הלכתי

בספר כתר ראש, מובא שהרב חיים מוולוז'ין הקפיד שלא לשיר צור משלו. אחרונים רבים הבינו שהטעם מנהג זה הוא שעל ידי השיר יוצאים ידי חובת ברכת המזון מדאורייתא, שכן מדאורייתא אין נוסח קבוע לברכת המזון. למרות זאת, המנהג ברוב הקהילות הוא שמותר לשיר אותו, ויש שלימדו זכות על המנהג.

לחנים

לחן פופולרי למזמור הוא כמעט זהה לשיר הלאדינו Los Bibilicos (יש גם גרסה באנגלית "A Swallow Song" - "הסנונית").

לחנים בעברית בוצעו על ידי אברהם פררה, נירה עדי, אילנה אביטל וישנה גרסה בתרגום ללאדינו של יצחק לוי.

לחנים בולטים^{[דרוש מקור]} במגזר החרדי הם ניגונו של רבי יצחק מוורקא אשר מושר בחסידות ויז'ניץ על הפיוט, ולחן נוסף של חסידות ויז'ניץ אשר נפוץ בין כליזמרים ברומניה ("Kandel's Hora").

לחנים על חלק מהפיוט

• רחם כחסדך - לחן של חיים בנט בביצוע של שלמה כהן באלבום אנעים זמירות.
• רחם כחסדך - על הבית "רחם כחסדך" לחן של ברוך חייט בביצוע של מרדכי בן דוד.
• יבנה המקדש - לחן של רבי מאיר שפירא.
• יבנה המקדש - מוטי וייס.
• יבנה המקדש - לחן של הרב שלמה קרליבך. לקרליבך לחן נוסף למילים.
• יבנה המקדש - לחן של דוד ורדיגר, ביצוע של מרדכי בן דוד באלבום כיסופים.
• יבנה המקדש - לחן של חסידות ויז'ניץ.
• בשיר וקול תודה - מרדכי בן דוד.
• בשיר וקול תודה - בני פרידמן יחד עם שרולי גרין.

לקריאה נוספת

• טובה בארי, ישראל אדלר, "'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

• עשרות הקלטות של השיר באתר הפיוט והתפילה.
• קנדל'ס הורה המושר על "צור משלו" בחסידות ויז'ניץ. יוטיוב.
• צור משלו אכלנו, בביצוע דוד הראל, סרטון באתר יוטיוב