צור משלו אכלנו
"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא פיוט שנהגו לשיר בסעודת שבת, והתקבל בתפוצות ישראל. מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים[1].
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ
|
---|
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי |
על אף שהפיוט התקבל ברוב הקהילות, יש אשר סברו שאין לשורר את המזמור, בגלל חשש שבאמירתו יצא ידי חובת ברכת המזון[2].
תוכן הפיוטעריכה
המזמור נכתב בהקשר לברכת המזון. שלושת הבתים הראשונים שלו הם כנגד שלוש הברכות הראשונות של הברכה, והבית הרביעי-כנגד "כוס של ברכה", כוס יין שנוהגים לשתות אחרי הברכה.
כנראה, שהמזמור בהתחלה כלל לא נכתב על השבת אלא על ברכת המזון בכלל, אך כיוון שבימי החול אין פנאי, נהגו לשיר אותו בשבת, שכלל אינה נזכרת בו[3].
החוקר דב סדן[4] פירש את המילים "שבענו והותרנו כדבר ה'", שהן כנגד המן, שהרי לא מצינו ציווי מהתורה על ההותרה אלא במן שנאמר בו "וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר"[5] ומכאן שזאת מצווה רק בשבת.
יש שהביאו ראיה מפיוט זה שהגיית הקמץ בקרב יהודי אשכנז באותה תקופה הייתה דומה להגיית הפתח, כמו בהגייה הספרדית המקובלת בימינו, ואילו ההגייה הדומה לחולם במבטא האשכנזי התפתחה בתקופה מאוחרת יותר. הראיה לכך היא מהחרוז ״אמוני״ (בפתח) ו-״אדוני״ (בקמץ) בפתיחת הפיוט.
פולמוס הלכתיעריכה
בספר כתר ראש,[6] מובא שהרב חיים מוולוז'ין הקפיד שלא לשיר צור משלו. הרבה אחרונים הבינו שהטעם שלא שר שיר זה הוא משום שיוצא על ידי זה חובת ברכת המזון מדאורייתא, שכן מדאורייתא אין נוסח קבוע לברכת המזון. על כל פנים, המנהג ברוב הקהילות לשיר אותו, ויש שלמדו זכות על המנהג.[7]
לחניםעריכה
המזמור זכה להקלטות רבות, ביניהן של אברהם פררה, נירה עדי, אילנה אביטל ואף גרסה בתרגום ללאדינו של יצחק לוי. לחן פופולרי למזמור הוא כמעט זהה לשיר הלאדינו Los Bibilicos (יש גם גרסה באנגלית "A Swallow Song" - "הסנונית"). לחנים בולטים במגזר החרדי הם ניגונו של רבי יצחק מוורקא אשר מושר בחסידות ויז'ניץ על הפיוט, ולחן נוסף של חסידות ויז'ניץ אשר נפוץ בין כליזמרים ברומניה ("Kandel's Hora"). כמו כן, הולחנו לחנים לחלקים מהפיוט, ובמידה רבה הם מפורסמים יותר מהפיוט בכללותו. על הבתים "רחם בחסדך" ו"יבנה המקדש" מפורסם לחן עממי, לחנו של ברוך חייט המושר על ידי מרדכי בן-דוד וכן שני לחנים של חסידות ויז'ניץ, אחד עתיק מורכב וארוך ושני של יצחק אונגר. על הבית "יבנה המקדש" מפורסמים לחנו של שלמה קרליבך וכן לחן חסידי מהיר המיוחס לרבי מאיר שפירא.
לקריאה נוספתעריכה
- טובה בארי, ישראל אדלר, "'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצונייםעריכה
- עשרות הקלטות של השיר באתר הפיוט והתפילה.
- קנדל'ס הורה המושר על "צור משלו" בחסידות ויז'ניץ. יוטיוב.
- צור משלו אכלנו, בביצוע דוד הראל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שולייםעריכה
- ^ צור משלו, באתר הזמנה לפיוט
- ^ קובץ "בית אהרן וישראל", עמ' קכ"ו סעיף ו'
- ^ צור משלו אכלנו, באתר דעת
- ^ דוב סדן, נרות שבת, ג' עמ' י"ד, מובא באתר דעת
- ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ג
- ^ סי' צד. בתוך סדור אשי ישראל על פי רוב מרן הגר"א, תל אביב תשכ"ח, עמ' 535.
- ^ עיין לדוגמה רועי כהן, הפיוט 'צור משלו' כמוציא ידי חובה בברכת המזון.