פתיחת התפריט הראשי

ציטוקינים (Cytokines) הם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף.

ציטוקין
אינטרלויקין 16 הוא דוגמה לציטוקין
אינטרלויקין 16 הוא דוגמה לציטוקין
שיוך signaling molecule, גליקופרוטאין
מזהים
קוד MeSH D12.644.276.374 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D016207 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הציטוקינים מופרשים בעיקר על ידי תאי מערכת החיסון (תאי דם לבנים המפרישים ציטוקינים מכונים לימפוציטים), אך גם על ידי תאים אחרים. הציטוקינים הם בעלי טווח פעילות קצר-בינוני, פועלים באמצעות רצפטורים, ומשתתפים בתהליכים שונים. הפעילות הציטוקינית היא לרוב מקומית, אך במקרים מסוימים יש השפעה על הגוף כולו. הם פועלים בריכוזים נמוכים יחסית, על ידי קישור לרצפטורים באפיניות גבוהה ביותר.

הציטוקינים הראשונים זוהו באמצע שנות ה-60, כאשר MIF (ראשי תיבות באנגלית: Migration Inhibition Factor, "גורם עיכוב נדידת תאים") התגלה במקביל על ידי ג'ון דייוויד ובארי בלום. הציטוקינים הראשונים התגלו בתרביות של תאי כליה במעבדתו של סטנלי כהן ב-1974.

סיווג ציטוקיניםעריכה

את הציטוקינים ניתן לחלק למספר קבוצות:

ניתן לסווג ציטוקינים גם לפי האופן שבו הם משפיעים על תהליך החיסון בגוף:

מאפיינים ואופן פעולהעריכה

הציטוקינים בדרך-כלל אינם מיוצרים בכל העת, אלא בעיקר לאחר מפגש עם אנטיגן. רוב הציטוקינים פועלים באופן אוטוקריני (כלומר, פועלים על אותם התאים עצמם שהפרישו אותם) או פאראקריני (פועלים על תאים סמוכים). רוב הציטוקינים מסוגלים לעורר מספר תגובות שונות בתאי היעד שלהם, תופעה המכונה פליאוטרופיזם או רב-תגובתיות. הסיבה לכך היא שלסוגים שונים של תאים יש במקרים רבים קולטנים לאותו הציטוקין. באותה העת, לציטוקינים רבים השפעה דומה או זהה, כיוון שהם מעוררים בדיוק את אותה תגובה של שרשרת העברת אותות בכל תאי היעד.

לרבים מהציטוקינים הידועים ישנה גם השפעה מעודדת וגם יכולת מדכאת על לימפוציטים בפרט, ועל התגובה החיסונית בכלל, בתלות בתנאים בהם הם פועלים. הציטוקינים נקשרים לקולטנים ייחודיים לסוג תאים מסוים, הממוקמים על-גבי ממברנות התאים. קישור הציטוקין לקולטן מעורר שרשרת תגובות כימיות באמצעותה מתרחשת העברת אות בתא (Signal transduction cascade), ובסופה היא מובילה לשינויים ברמה הביוכימית וברמת הפנוטיפ. הקולטנים לציטוקינים הם רצפטורים הקשורים לפעילות טירוזין קינאז אך למעשה אינם טירוזין קינאזות (TRK)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ציטוקין בוויקישיתוף
  • מחקר המקשר בין רמת הציטוקינים בגוף ובין דיכאון (מאמר באנגלית)
  • דיווח אודות מחקר בנוגע לתופעות הלוואי של בקיעת שיניים אצל תינוקות, בו נמצא כי במשך שלושה ימים הסמוכים למועד פריצת השן לחלל הפה, מופרשים בצורה מוגברת חומרים ציטוקינים לנוזל החניכיים (המקיף את השן הבוקעת), והם אלו שאחראים להפרעות הסיסטמיות המלוות את הבקיעה, כמו: עליית חום, הפרעות שינה, בעיות עיכול והפרעות בתיאבון.