ציר זמן הוא תצוגה של רשימת אירועים בסדר כרונולוגי.[1] הציר הוא בדרך כלל עיצוב גרפי, המציג סרגל ארוך המסומן בתאריכים המקבילים לו, ובדרך כלל גם אירועים באותם הזמנים מצורפים בסרגל זה.

A New Chart of History (אנ'), מצירי הזמן המפורסמים ביותר, פרי עטו של ג'וזף פריסטלי

צירי זמן מעוצבים בשלל צורות. רוב צירי הזמן מעוצבים כסרגל או כסולם ליניארי, שבהם יחידת מרחק שווה לפרק זמן מסוים. ציר זמן של אבולוציה לדוגמה יכול להשתרע על פני מיליוני שנים, בעוד שציר זמן על פיגועי 11 בספטמבר יכולים להשתרע על פני דקות אחדות, ואף יש צירי זמן שיכולים להשתרע על פני אלפיות השנייה, דבר הנפוץ בעיקר בתחום המדע.

במצבים שבהם רשימת האירועים בציר הזמן כל כך רחוקים כרונולוגית אחד מהשנייה, שלא ניתן לרשום אותם על פני ציר כרונולוגי מדויק, משתמשים בציר זמן לוגריתמי (אנ'), ציר זמן אשר משתמש בסקאלה הלוגריתמית.

רשימת המלכים מאבידוס

היסטוריה עריכה

קונספט הזמן והחלל והפיכתו לצירים, עיגולים או סרגלים, היה קיים עוד במצרים העתיקה.[2] צורת ציר הזמן הנפוצה והעתיקה ביותר, הייתה רשימת המלכים (אנ'), מעין תבליט שהיווה רשימת מונרכים מצרים ומזרח תיכונים באופן כרונולוגי. דוגמה לכך היא למשל רשימת המלכים מאבידוס, אשר ידועה גם בשם "לוח אבידוס".

הדבר היה נפוץ גם ביוון העתיקה, ברשימות של קונסולים וניצחונות של היוונים על פני תבליטים.[3]

באירופה, מהמאה ה-4, עשו שימוש רב בטבלות כרונולוגיות ובצירי זמן שונים. אב הכנסייה אוסביוס מקיסריה, חיבר את הכרוניקון, שכולל כרונולוגיה של העולם מאברהם ועד הוויסנאליה של קונסטנטינוס בשנת 325 לספירה (לציון 20 שנה לשלטונו). מאז כתיבת החיבור, נוצרו עוד חיבורים כרונולוגים המהווים מעין צירי זמן עתיקים. צירי זמן על פני תבליות היו קלות לייצור ולקריאה, ולכן, נעשה בהן שימוש רב הן בתקופת הרנסאנס בספרים וחיבורים והן על פני קירות של מבנים דתיים דומיננטיים באירופה.[4]

במהלך המאה ה-17, היסטוריונים רבים טענו כי גאוגרפיה וכרונולוגיה הם הכלים אשר מדייקים את ההיסטוריה שלנו ומביאים סדר בכאוס של ההיסטוריה. בגאוגרפיה, עדכנו את המפות ושילבו בהן מונרכים ואירועים כרונולוגיים, בתקווה ליצור מפה שתייצג גם ציר זמן מסוים.[5] עם זאת, צירי הזמן המודרניים החלו להתפתח רק אחרי המאה ה-17.[6]

ציר הזמן המודרני הופיע רק עשרות שנים לאחר מכן, באינפוגרפיקה "A Chart of Biography" שחיבר ג'וזף פריסטלי, שפורסמה ב-1765.[7] האינפוגרפיקה הציגה תאריכים באופן פשוט וכרונולוגי וסיפקה אנלוגיה לציר הזמן ההיסטורי. בסופו של דבר שיטה זו לייצוג צירי זמן, הפכה לפופולרית במאה ה-18 ואילך, וכך גם חיבורו של ג'וזף.

באותה תקופה הפתחו תחומים רבים, כגון פוזיטיביזם, דנדרוכרונולוגיה וכרונופוטוגרפיה, שעודדו אנשים לחשוב שאירועים עשויים להיות מתועדים בצורה אובייקטיבית.[8]

סוגים של צירי זמן עריכה

  • ציר זמן בטקסט - ציר זמן שמשתמש בטקסט
  • ציר זמן במספרים - ציר זמן שמשתמש במספרים, בדרך כלל עושה שימוש בגרף קווי (אנ')
  • ציר זמן אינטראקטיבי - ניתן ללחיצה ולהגדלה
  • ציר זמן בווידאו

שימוש עריכה

בדרך כלל עושים שימוש רב בצירי זמן במוסדות חינוך[9] על מנת לעזור לסטודנטים, לתלמידים או לאנשים אחרים ללמוד על אירועים היסטוריים ומתי הם התרחשו.

צירי זמן עריכה

תוכנה עריכה

כיום, עם המהפכה הדיגיטלית, ישנם צירי זמן גם בתוך תוכנות מחשב וטלפון, כדוגמת אנכרטא, אנציקלופדיה ממוחשבת שיצאה בשנת 1993, והיוותה את אחד מצירי הזמן הדיגיטליים הראשוניים ביותר. אך ישנן כיום תוכנות ואתרי אינטרנט אשר מוקדשים לנושא צירי הזמן, לדוגמה, ChronoZoom, HyperHistory[10] ועוד.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ציר זמן בוויקישיתוף

תוכנת ואתרי קוד פתוח עריכה

סרטונים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Rosenberg, Daniel (2010), Cartographies of Time: A History of the Timeline, Princeton Architectural Press, p. 272,
  2. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 13
  3. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 10-11
  4. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 15-16
  5. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 17-18
  6. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 19
  7. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 19-20
  8. ^ Rosenberg, Daniel; Grafton, Anthony. Cartographies of Time, עמ' 20-21
  9. ^ Isha DeCoito, Stefano Vacca, The Case for Digital Timelines in Teaching and Teacher Education, International Journal of E-Learning & Distance Education / Revue internationale du e-learning et la formation à distance 35, 2020-10-30
  10. ^ World History : HyperHistory, www.hyperhistory.com