צלב ההקרבהאנגלית: Cross of Sacrifice) הוא אחד מן המרכיבים העיצוביים העיקריים המוצבים בבתי קברות צבאיים של בריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי, אשר מצויים בטיפולה של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.

הצלב עוצב על ידי סר רג'ינלד בלומפילד (Reginald Bloomfield), אחד משלושת האדריכלים הראשיים שיעצו לוועדה לאחר הקמתה ב-1917 בנוגע לעיצוב בתי הקברות הצבאיים של מלחמת העולם הראשונה - אם כי הצלב הוצב בהמשך גם בבתי קברות צבאיים של מלחמת העולם השנייה. זהו צלב לטיני, כלומר בעל זרוע ארוכה אחת הפונה כלפי מטה, שהחתך של זרועותיו הוא מתומן. הוא עשוי לרוב אבן גיר, ומוצב על גבי בסיס אבן, גם הוא מתומן. אל חזיתו של הצלב מוצמדת חרב ברונזה שלהבה פונה כלפי מטה. בעוד הצלב מייצג את ההשתייכות הדתית של מרבית החללים בבתי הקברות בהם הוא מוצב, מייצגת החרב את טבעם הצבאי של בתי הקברות.

הצלב הוצב בדרך כלל בבתי קברות צבאיים שהקימה הוועדה אשר מכילים 40 קברים ויותר. על מנת להתאים את ממדי הצלב לממדים השונים של בתי הקברות, שבחלק מהם יש כאמור רק כמה עשרות קברים ובחלקם יש אלפים רבים, הסכים בלומפילד לעצב אותו בשלוש מידות שונות, שגובהן, יחד עם בסיס הצלב, הוא החל מ-5.4 מטרים ועד 9.6 מטרים.

מיקומו של הצלב בכל בית קברות נקבע במסגרת תכנונו האדריכלי הספציפי. לא פעם מוצב הצלב בטבורו של שטח בית הקברות, בנקודה גבוהה בו, או סמוך למרכזה של אחת מהפאות החיצוניות של בית הקברות. לעומת זאת, באתרים שבהם התבקשה הצנעה של הצלב, כדוגמת חלק מבתי הקברות המצויים באזורים אסלאמיים, הוחלף לעיתים הצלב בצלב קטן ממנו, אשר שובץ בתוך חומת בית הקברות. כך נעשה למשל בבית הקברות הצבאי הבריטי בעזה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Philip Longworth (1985), The Enending Vigil, London: Leo Cooper.

קישורים חיצוניים עריכה