אדריכלות נוף

תחום באדריכלות העוסק בתכנון של מרחבים פתוחים: חללים ציבוריים או פרטיים פתוחים, כיכרות, גינות ופארקים, טיילות ועוד

אדריכלות נוף (נקראה בתחילה: אדריכלות גנים) היא תחום בעיצוב העוסק בתכנון של מרחבי החוץ, ציבוריים או פרטיים, החל מחצרות בתים ועד כיכרות עירוניות, גינות, פארקים, רחובות, טיילות, שמורות טבע, גנים לאומיים וכלל השטחים פתוחים.[2] ברוב המקרים אדריכלות הנוף קשורה בד בבד באדריכלות של מבנים ובתכנון ובעיצוב העירוני – תחומים אדריכליים משיקים. אדריכלות הנוף עוסקת בצורות שונות ומגוונות של שטחים פתוחים ובדרכים שונות של תכנון היחס שבין המבנים לקרקע ולנוף ובין האדם לטבע או לסביבתו העירונית.

גני סטורהד באנגליה, שעוצבו עוד במאה ה־18 על ידי הנרי השני.[1]
אלמנטים של עיצוב נוף עירוני בכיכר ספרא בירושלים
גינת תה בסגנון יפני שנמצאת בפארק גולדן גייט בסן פרנסיסקו
האורנז'רי (מטע תפוזים) בגני ורסאיי שבצרפת

היסטוריה עריכה

אדריכלות הנוף התפתחה כבר במסופוטמיה, כאשר תכננו ובנו גנים בתוך מרקמים עירוניים, הקמתם של הגנים העתיקים אשר נבנו בבבל ובערים אחרות במסופוטמיה היו ניסיון ליצור "גן עדן עלי אדמות" בתכנונו של האדם. גם היוונים הקדמונים עסקו בתכנון של גנים וכן גם בתכנון של חללים ציבוריים שונים, דוגמה לכיכר עירונית מתוכננת היא האגורה.

בתקופת הרנסאנס הרבו לשלב את האדריכלות עם הטבע – ארמונות ובתי פאר רבים שנבנו באיטליה ובצרפת שולבו עם גנים על פי הטופוגרפיה טבעית, לעיתים עם אגמים טבעיים, או אף מלאכותיים, שהשתקף את המבנה במימיהם.

עיצוב הגנים הפך בצרפת של המאה ה־17 לאמנות של ממש. גני ורסאיי הם דוגמה מופתית לעיצוב של גן צרפתי בו התכנון הוא לפי קווים ישרים ומדויקים, הצמחים שתולים בשורות מסודרת ונקיות, וגם הגיזום הצמחייה נעשה על פי צורות גאומטריות ברורות. אדריכל הנוף אשר תכנן והקים את גני ורסאי זכה לכינוי לה־נוטרה (ה־"שלנו").

באנגליה התפתח מאוחר יותר "הגן האנגלי" – כשבניגוד לגן הצרפתי אשר ניסה להשליט את הסדר האנושי על הטבע – שאף התכנון הנופי באנגליה ליצור "טבע מתוכנן", שייראה טבעי באופן המיטבי. במהלך המאה ה־19 הוקמו באנגליה גנים רבים לפי תכנון מדויק של נוף אשר אמור להעניק תחושה של נוף ארכאי ורומנטי.

במקביל להתפתחות אדריכלות הנוף במערב, התפתחה תרבות מפותחת של עיצוב גינות ביפן. עיצוב הגן היפני התפתח במהלך ההיסטוריה הארוכה של יפן יחד עם האמנות והאדריכלות היפנית והוא נובע בעיקרו מתפישות אסתטיות יפניות ומתפישות דתיות שונות. גן הזן הוא טיפוס של גן יפני המשמש את נזירי הזן בלבד ותכנונו הנופי מבוסס על אורח חיים מאוד ייחודי.

החל מסוף המאה ה־20 התרחב מקצוע אדריכלות הנוף לתחומים נוספים כמו תכנון השטחים פרטיים פתוחים שמסביב למבנים, עיצוב חללים ציבוריים פתוחים ועיצוב של גנים ופארקים על כל סוגיהם.

אדריכל נוף עריכה

העוסק באדריכלות נוף נקרא אדריכל נוף (התואר האקדמי נקרא גם B.L.A) ומשך הלימודים הוא ארבע שנים.[3]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה