קאטאקאנה
שיטת כתב הברתית יפנית
קאטאקאנה (片仮名, בתרגום מילולי: "קאנה קטועה") היא מערכת הברות יפנית, אחת מארבע מערכות כתיבה יפניות (האחרות הן היראגאנה, קאנג'י ורומאג'י). אותיות הקאטאקאנה מאופיינות בקווים מרובעים והן הפשוטות ביותר לכתיבה מבין הכתבים היפניים.
שימושי הקאטאקאנהעריכה
- כתיבת מילים שמקורן אינו בשפה היפנית או הסינית, כגון: שמות של חפצים שמקורם במערב, שמות של מדינות זרות, שמות של אנשים ששמם אינו יפני.
- אונומטופיה, לדוגמה hii ヒー שפירושו "אנחה".
- שמות של מיני חיות וצמחים.
- תעתיק של מילים בשפות זרות שאינן סינית (נקראות גאיראיגו). לדוגמה, "טלוויזיה" נכתבת テレビ – טֶרֶבּי. צירופים זרים מתועתקים בדרך כלל עם נקודה אמצעית המפרידה בין המילים.
- הדגשה. יכול גם להתפרש כ"מילים הנאמרות על ידי זר" או "במבטא זר".
- כפוריגאנה, כמו ניקוד בעברית. מראה את ההגייה של מילה הכתובה באותיות רומיות, או של מילה זרה הנכתבת בקנג'י למען המשמעות, אך מיועדת להיות מבוטאת כמקור.
אותיותעריכה
כתב הקאטאקאנה כולל 48 אותיות, אך ביפנית מודרנית משתמשים ב-46 בלבד (ヰ (ווי) ו-ヱ (ווֶ) יצאו מכלל שימוש). לכל אות בקאטאקאנה יש אות מקבילה בהיראגאנה. בטבלה להלן מופיעים סימני הקאטאקאנה והקריאה שלהם בעברית (לצפייה דרוש גופן הכולל את הסימנים היפניים). סימנים שאינם עוד בשימוש מופיעים באדום.
| ア אָ | イ אי | ウ אוּ | エ אֶ | オ אוֹ | ヤ יָה | ユ יוּ | ヨ יוֹ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| カ קָ | キ קי | ク קוּ | ケ קֶ | コ קוֹ | キャ קְיָה | キュ קְיוּ | キョ קְיוֹ |
| サ סָ | シ שִי | ス סוּ | セ סֶ | ソ סוֹ | シャ שָ | シュ שוּ | ショ שוֹ |
| タ טָ | チ צ'י | ツ צוּ | テ טֶ | ト טוֹ | チャ צָ' | チュ צ'וּ | チョ צ'וֹ |
| ナ נָ | ニ ני | ヌ נוּ | ネ נֶ | ノ נוֹ | ニャ נְיָה | ニュ נְיוּ | ニョ נְיוֹ |
| ハ הָ | ヒ הי | フ פֿו | ヘ הֶ | ホ הוֹ | ヒャ הְיָה | ヒュ הְיוּ | ヒョ הְיוֹ |
| マ מָ | ミ מי | ム מוּ | メ מֶ | モ מוֹ | ミャ מְיָה | ミュ מְיוּ | ミョ מְיוֹ |
| ラ רָ | リ רִי | ル רוּ | レ רֶ | ロ רוֹ | リャ רְיָה | リュ רְיוּ | リョ רְיוֹ |
| ワ ווָה | ヰ ווי | ヱ ווֶ | ヲ אוֹ/ווֹ | ||||
| ン נְ | |||||||
| ガ גָּ | ギ גּי | グ גּוּ | ゲ גֶּ | ゴ גּוֹ | ギャ גְּיָה | ギュ גְּיוּ | ギョ גְּיוֹ |
| ザ זָ | ジ ג'י | ズ זוּ | ゼ זֶ | ゾ זוֹ | ジャ ג'ָה | ジュ ג'וּ | ジョ ג'וֹ |
| ダ דָּ | ヂ די | ヅ דּזוּ | デ דֶּ | ド דּוֹ | |||
| バ בָּ | ビ בּי | ブ בּוּ | ベ בֶּ | ボ בּוֹ | ビャ בְּיָה | ビュ בְּיוּ | ビョ בְּיוֹ |
| パ פָּ | ピ פּי | プ פּוּ | ペ פֶּ | ポ פּוֹ | ピャ פְּיָה | ピュ פְּיוּ | ピョ פְּיוֹ |
|
האות צוּ קטנה (ッ) מסמנת הכפלת עיצור (דגש חזק) בעיצור שאחריה. הטבלה שהלן מציגה סימנים מודרניים לתנועות שנכנסו ליפנית בהשפעת שפות זרות: | |||||||
| イェ יֶה | |||||||
| ウィ ווִי | ウェ ווֶה | ウォ ווֹ | |||||
| ヴァ בָֿ | ヴィ בִֿי | ヴ בֿוּ | ヴェ בֶֿ | ヴォ בֿוֹ | |||
| シェ שֶ | |||||||
| ジェ גֶ' | |||||||
| チェ צֶ'ה | |||||||
| ティ טי | トゥ טוּ | ||||||
| テュ טְיוּ | |||||||
| ディ דּי | ドゥ דּוּ | ||||||
| デュ דְּיוּ | |||||||
| ツァ צָה | ツィ צִי | ツェ צֶה | ツォ צוֹ | ||||
| ファ פָֿ | フィ פֿי | フェ פֶֿ | フォ פֿוֹ | ||||
| フュ פְֿיוּ | |||||||
- לעין הבלתי-מאומנת לא קל להבדיל בין כמה קבוצות אותיות כגון シ (שי) – ツ (צוּ) – ノ (נוֹ) – ソ (סוֹ) – ン (נְ). קאטאקאנה מזכירה את הכתב העברי המרובע גם מבחינה זו – השוו ר-ד, ר-ה-ק, ועוד.
