קאמי פלמריון
ניקולא קאמי פלמריון (לעיתים: קמיל פלמריון; בצרפתית: Nicolas Camille Flammarion; 26 בפברואר 1842 – 3 ביוני 1925) היה אסטרונום וסופר צרפתי.
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1842 מונטיני-לה-רואה, כיום חלק מוואל דה מז, במחוז אוט מארן, ממלכת צרפת (המונרכיה של יולי)  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1925 (בגיל 83) ז'וביזי-סור-אורז', מחוז אסון, איל דה פראנס, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית) |
| שם לידה |
Nicolas Camille Flammarion |
| ענף מדעי |
אסטרונומיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
E. M. Antoniadi |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
גבריאל רנודו פלמריון (9 בספטמבר 1919–3 ביוני 1925) סילבי פטיו (1874–23 בפברואר 1919) |
  | |
מחבר פורה שכתב למעלה מחמישים כותרים, רבים מהם ספרי מדע פופולרי על אסטרונומיה. בנוסף, הוא ערך את מגזין האסטרונומיה "L'Astronomie" (אנ').
ביוגרפיה עריכה
ילדות וצעירות עריכה
פלמריון נולד ב-1842 בכפר מונטיני-לה-רואה, כיום חלק מהכפר ואל -דה -מז, במחוז אוט מארן באחבל שמפאן-ארדן שבצרפת. הוא היה הבכור מבין ארבעה ילדים של משפחה בעלת אמצעים בינוניים. הוריו, ז'ול פלמריון, חקלאי לשעבר [1] ופרנסואז פלמריון לבית לומון, ניהלו חנות סדקית. כומר הכפר, האב מירבל, דאג לחינוכו היסודי. למד לכתוב ולחשב מוקדם מאוד והיה הראשון בכיתה בבית הספר. יום אחד ב-9 באוקטובר 1847, כשראה ליקוי חמה טבעתי, ואמו הכינה דלי מים שישקף את התופעה, התעוררה בו לראשונה הסקרנות לגבי תחום האסטרונומיה.[1] כשהיישוב נפגע במגפת כולרה העסק השמפחתי קרס והמשפחה עברה לגור בפריז. הוריו ייעדו אותו לקריירה של כמורה, וב-1853 שלחו אותו בתנאי פנימייה בסמינר לכמרים קתוליים שליד קתדרלת לאנגר. ב-1856 חזר קאמי לבית ההורים בפריז והיה חניך אצל חרט-גלף ומיומנויותיו לצייר וליצור תחריטים אפשרו לו לעזור בפרנסת המשפחה. אביו שהועסק באולפני הצילום טורנשון-נדאר חשף בפניו את אמנות הצילום. בגיל 16 התמזל מזלו וקיבל מכתב המלצה למנהל המצפה האסטרונומי בפריז, אורבן ז'אן ז'וזף לוורייה. מאותו רגע חייו נקשרו עד סופם לאסטרונומיה.
אסטרונומיה עריכה
עד 1858 למד פלמריון שיעורי ערב חינמיים במכינה למבחני הבגרות.כתב באותה תקופה ספר עבה בן 500 עמודים בשם "קוסמוגוניה עולמית" שפורסם מאוחר יותר תחת הכותרת "העולם לפני הופעת האדם" . לבסוף הרגיש מותש מרוב המטלות שלקח על עצמו. הרופא שלו, ד"ר פורנייה, שהתרשם מאהבתו לאסטרונומיה, כתב לו מכתב המלצה אל מנהל המצפה האסטרונומי הקיסרי של פריז, אורבן לה-ורייה . הוא התקבל כחשב ותלמיד במצפה. אחרי שעות העבודה השתתף בתצפיות הליליות של הפרופסור ז'אן שקורנאק. tuko ב-1861 כשפרסם את ספרו הלא שגרתי "ריבוי העולמות המיושבים" פוטר על עורר את כעסו של לה ורייה ופוטר. התקבל בהמשך לעבודה במשרד לחישובי קווי אורך.
ריבוי העולמות המיושבים עריכה
ב-1861 אחרי שהתוודע לאלאן קרדק התקבל לשורות ה"חברה הפריזאית ללימודי רוחות" , אגודה ספיריטיסטית , בה הכיר גם את הסופר ויקטוריין סארדו. בהשראת כתביו של קרדק פלמריון כתב את הספר "La Pluralité des mondes habités,("ריבוי העולמות המיושבים") שרעיונותיו על עולמות חוצניים עוררו שערוריה. בעקבות פרסום הספר פוטר על ידי לה וריירה שהטיח בפניו : "אדוני, אתה אינך מדען, אלא משורר". אולם מנהל משרד החישובים, שארל-אז'ן דלונה קיבל אותו לעבודה מחדש כדי שיעבוד בחישוב האפמרידים השנתיים של הירח. להזמנתו של פרדיננד הפר , התמנה לעורך כתב העת "קוסמוס" במקום האב מואניו, והוביל מדפי המגזין מסע נגד ניהולו של לה-ורייה.
הנצחה עריכה
האסטרואיד 1021 Flammario (אנ'), שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שמו.
ספריו עריכה
פלמריון כתב כחמישים ספרים, ביניהם:
- Les Habitants de l’autre monde ; révélations d’outre-tombe publiées par Camille Flammarion, communications dictées par coups frappés et par l'écriture médiumnique au salon Mont-Thabor, médium mademoiselle Huet, chez Ledoyen, libraire éditeur, Paris. 1862
("תושבי עולם אחר:התגלויות מעבר לקבר שפורסמו על ידי קאמי פלמריון, תקשורים שהוכתבו על ידי רעשי מהלומות וכתיבה אוטומטית בסלון הר תבור, כשמדיום היייתה עלמת איאה")
- La Pluralité des mondes habités, 1862 (ריבוי העולמות המיושבים)
- Les Mondes imaginaires et les mondes réels, 1864 (עולמות מדומים ועולמות ריאליים)
- 1865 - Des Forces naturelles inconnues ; à propos des phénomènes produits par les frères Davenport et par les médiums en général, Étude critique par Hermès (pseudonyme de l’auteur), Didier et Cie, Paris, 1865
(כוחות טבע לא ידועיים: על אודות תופעות שנוצרו על ידי האחים דייבנפורט ועל ידי מדיומים בכלל, עיון בקורתי על ידי הרמס (שם עט של המחבר), בהוצאת דידיה, פריז
- Les Mondes célestes, 1865 (עולמות שמימיים)
- 1865 Les Merveilles célestes - Lectures du soir à l'usage de la jeunesse,
(הנסים השמימיים - הרצאות ערב לנוער)
- Études et lectures sur l’astronomie, 9 volume, 1866 - 1880
(עיונים והרצאות על אסטרונומיה, בתשעה כרכים)
- Dieu dans la nature, 1866 (האל בטבע)
- Contemplations scientifiques, 1870 (הרהורים מדעיים)
- Voyages aériens, 1870 (מסעות באוויר)
- L’Atmosphère, 1871 (האטמוספרה)
- Récits de l’infini, 1872 (ספרים על האינסוף)
- Histoire du ciel, 1872 (תולדות השמיים)
- Récits de l’infini, Lumen, histoire d’une comète, 1872 (ספרים על האינסוף, לומן, היסטוריה של כוכב שביט)
- Dans l’infini, 1872 (באינסוף)
- Vie de Copernic, 1873 (חיי קופרניקוס)
- Les Terres du ciel, 1877 (ארצות השמיים)
- Atlas céleste, 1877 (אטלס השמיים)
- Cartes de la Lune et de la planète Mars, 1878 (מפות הירח ושל כדור הלכת מאדים)
- Catalogue des étoiles doubles en mouvement, 1878 (קטלוג הכוכבים הכפולים בתנועה)
- Astronomie sidérale, catalogue des étoiles doubles et multiples, 1879
(אסטרונומיית הכוכבים, קטלוג של כוכבים כפולים ומרובי צורות)
- Astronomie populaire, 1880 (אסטרונומיה לעם)
- Les Merveilles célestes, 1881 (נסים שמימיים)
- Les Étoiles et les curiosités du ciel, 1881 (הכוכבים ונפלאות השמיים)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה