קאסטור מרודוס

קאסטור מרודוס (ביוונית: Κάστωρ ὁ Ῥόδιος), הידוע גם כקאסטור ממסאליה או קאסטור מגלאטיה על פי הסודא,^[1] היה מדקדק ורטוריקן יווני. הוא כונה "פילורומאוס" (Philoromaeus, "אוהב רומא") ומשערים כי הוא חי בזמנם של קיקרו ויוליוס קיסר.^[2]

רקע עריכה

קאסטור נזכר פעמים רבות במקורות^[3] כבר-סמכא בעניינים היסטוריים. הכינוי "פילורומאוס" מצביע על האפשרות שאהדתו הייתה נתונה לרומאים, וייתכן אהדה זו מופיעה גם באזכור חיבור פרי עטו על ידי פלוטרכוס,^[4] שבו השווה בין מוסדותיה של רומא עם אלה של פיתגורס.^[2]

הסודא מתארת אותו כחתנו של מלך גלטיה דייוטארוס (אנ') (המכונה שם "סנאטור רומאי"), שלאחר מכן הוציא להורג את קאסטור ואשתו, מכיוון שקאסטור העלה האשמות לגביו בפני הקיסר.^[1] כפי הנראה מדובר בפרשה שבה קיקרו הגן על דייוטארוס. נראה כי זה אותו קאסטור הנזכר על ידי סטראבון,^[5] שכונה "סאיקונדאריוס" (Saecondarius), היה חתנו של דייוטארוס והוצא להורג על ידו. אולם כלל לא בטוח שקאסטור זה הוא קאסטור מרודוס, הרטוריקן, מכיוון שכאשר קיקרו טען בשם דייוטארוס, הקאסטור שהביא את דייוטארוס לידי סכנה, נקרא במפורש "נכד" של המלך הזה ובאותו הזמן (44 לפנה"ס) היה עדיין איש צעיר.^[6]^[2]

אחת מיצירותיו של קאסטור נזכרת בביבליותקה של פסאודו-אפולודורוס.^[7]^[2]

יוסף בן מתתיהו מציין בחיבורו "נגד אפיון" את "קאסטור כותב העתים" בין הסופרים המפורסמים שטענו בחיבוריהם כי אנטיוכוס אפיפאנס היה זקוק לכסף ולכן הפר את בריתו עם היהודים ושדד את אוצרות בית המקדש בירושלים.^[8] ייתכן וקאסטור השתמש לשם כך בחיבורו של קודמו, אפולודורוס מאתונה.^[9]

חיבוריו עריכה

על פי הסודא, קאסטור חיבר את היצירות הבאות:

"תיעוד תלסוקרטיות" (Anagraphe ton Thalassokratesanton) בשני ספרים.
"טעויות כרונולוגיות" (Chronika Agnoemata). נזכרת גם בביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס).
"על ויכוחים או הרפתקאות" (Peri Epicheirematon), בתשעה ספרים.
"על שכנוע" (Peri Peithous), בשני ספרים.
"על הנילוס" (Peri tou Neilou).
"אמנות רטורית" (Techne Rhetorike).
"כרונולוגיה" (Chronologia) או "כרוניקה" (Chronika), הנזכרת מספר פעמים בכרוניקון של אוסביוס.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² סודא, קאסטור – Suidas, s.v. Κάστωρ
^ ¹ ² ³ ⁴ Smith, William, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Castor, Vol I, p. 628
^ למשל: אוסביוס, כרוניקון, ספר 1; הכנה לבשורה, ספר 10. פסאודו-יוסטינוס, הטפה אל היוונים, פרק 9.
^ פלוטרכוס, שאלות רומאיות, 10, 76; וגם: על איזיס ואוסיריס, 31.
^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 12, פרק 5, פסקה 3 (568).
^ קיקרו, בעד דייוטארוס, 2.
^ פסאודו-אפולודורוס, ביבליותקה, ספר 2, פרק 1, פסקה 3.
^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ז.
^ מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, XXXVII. Castor of Rhodes, pp. 215-216

[סודא-1] ¹ ² סודא, קאסטור – Suidas, s.v. Κάστωρ

[סמית_628-2] ¹ ² ³ ⁴ Smith, William, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Castor, Vol I, p. 628

[3] למשל: אוסביוס, כרוניקון, ספר 1; הכנה לבשורה, ספר 10. פסאודו-יוסטינוס, הטפה אל היוונים, פרק 9.

[4] פלוטרכוס, שאלות רומאיות, 10, 76; וגם: על איזיס ואוסיריס, 31.

[5] סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 12, פרק 5, פסקה 3 (568).

[6] קיקרו, בעד דייוטארוס, 2.

[7] פסאודו-אפולודורוס, ביבליותקה, ספר 2, פרק 1, פסקה 3.

[8] יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ז.

[9] מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, XXXVII. Castor of Rhodes, pp. 215-216

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]