קארל-הנינג פדרסן

אמן דני

קארל-הנינג פדרסןדנית: Carl-Henning Pedersen;‏ 23 בספטמבר 191320 בפברואר 2007) היה צייר דני וחבר חשוב בתנועת "קוברה". כונה "שאגאל של סקנדינביה" ונחשב לאחד האמנים הדנים המובילים במחצית השנייה של המאה ה-20.

קארל-הנינג פדרסן
Carl-Henning Pedersen
לידה 23 בספטמבר 1913
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 2007 (בגיל 93)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1936
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות קוברה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הנסיך אויגן (1980)
  • אביר דרגה 1 במסדר דנבורג (1974)
  • מדליית אקרסברג (1950)
  • מדליית תורוואלסן (1963)
  • אבירות במסדר דנבורג (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Else Alfelt (7 בדצמבר 19349 באוגוסט 1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Vibeke Alfelt עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התחלת הקריירה. אמנות מופשטת

עריכה

הנינג פדרסן נולד בקופנהגן וגדל בשכונה ענייה קרוב ל- Vigerslev Allé. הוא החזיק בצעירותו בדעות פוליטיות רדיקליות. בשנת 1933 נרשם לבית הספר הגבוה העממי הבינלאומי באלסינור, שבו פגש את הציירת, האוטודידקטית כמוהו, אלזה אלפלט. הם התחתנו בשנת 1934 ובתם הבכורה, פיבקה אלפלט, נולדה מאוחר יותר באותה השנה. אלפלט עודדה את פדרסן לצייר והוא הציג לראשונה - ארבע יצירות מופשטות - בתערוכת הסתיו של האמנים (Kunstnernes Efterårsudstilling) בקופנהגן בשנת 1936. סגנונו המודרניסטי הכעיס את חבריו הקומוניסטים שדגלו בריאליזם סוציאליסטי. פדרסן התווכח אף עם ברטולט ברכט בנוגע לאמנותו. יצירותיו המופשטות, עם שטחים צבעוניים, התחרו עם יצירות הקוביסטים ואלו של פאול קלה. בשנת 1938 הציג הצייר לראשונה בתערוכה מחוץ לארצו, באולם הקונצרטים בברוז', בבלגיה.

בשנת 1939 יצא פדרסן לדרך ברגל לפריז. בהגיעו שם התוודע לציורי פיקאסו ומאטיס. לאחר מכן, בדרך לביתו ביקר פדרסן בפרנקפורט בתערוכת "האמנות המנוונת" שאורגנה על ידי השלטון הנאצי במטרה להכפיש את האמנות האוונגרדית ואת האמנים היהודים, והתרשם שם מאוד מציוריו של שאגאל, שהשפיעו על אמנותו בכל שאר חייו. בשנת 1940 נולדה בתו השנייה, קארי-נינה.

בעת הכיבוש הנאצי בדנמרק הצטרף פדרסן לקבוצת האמנים "הסט" (Høst). בכתב-העת של הקבוצה, Helhesten ("סוס הגיהנום"), כתב פדרסן על ציורי הקיר הדניים מימי הביניים והמשיך בחשאי לצייר תמונות מופשטות.

אמן "ספונטני"

עריכה

יחד עם אשתו, בשנת 1948 הצטרף פדרסן למייסדי הקבוצה האמנותית COBRA שביקשה להפיץ ערכים רוחניים אופייניים לצפון אירופה. התנועה שאלה את שמה מראשי התיבות של שמות הערים שבהן התגוררו מייסדיה:קופנהגן, בריסל ואמסטרדם. הזוג פדרסן נשאר עם חברי הקבוצה עד שהתפזרה בשנת 1951. פדרסן תחילו באותן השנים להתרחק מהסגנון המופשט ויצר תמונות ספונטניות, בעלות צורות חופשיות, בצבעים עזים, פנטסטיים. היו בהן רמזים למציאות ויסודות פיגורטיביים עם מסר סמלי מוהבק.[1] פדרסן זכה בשנת 1950 בפרס אקרסברג ובשנת 1958 במלגת גוגנהיים. בשנת 1961 אורגנה רטרוספקטיבה של עבודותיו במוזיאון קרנגי בפיטסבורג. כעבור שנה הוא ייצג את דנמרק בביאנלה של וינציה. בשנת 1963 הוענקה לו מדליית תורבלדסן.

 
האפסיס של הקתדרלה בריבה, עם ציוריו וקישוטיו של קארל-הנינג פדרסן, 1987-1983

בשנות ה-1960 ושנות ה-1970 עבר פדרסן לאמנות מונומנטלית. בין יצירותיו באותה תקופה נתין להזכיר את הפסיפס הגדול "ים קוסמי" שנועד למכון ארסטד באוניברסיטת קופנהגן, וכן את הקישוט הענק המרועף לקיר "משחק פנטזיה מסביב לגלגל החיים" שנועד לחצר אנגלי בהרנינג.

אלזה אלפלט נפטרה בשנת 1974. פדרסן, שנודע בדרך כלל בהתנגדותו למכירת יצירותיו, תרם אלפים מהן ל"מוזיאון על שם קארל הנינג פדרסן ואלזה אלפט" שנפתח בהרנינג בשנת 1976. ציורים אחרים הוא תרם בהתחלת שנת 2007 למוזיאון הלאומי לאמנות.

פדרסן עבר בשנות ה-1980 לגור בחבל בורגונדיה בצרפת, אך עדיין שאב את השראתו ממקורות דניים. בשנים 19831987 הפתיע רבים כשקישט מחדש את קירות הקתדרלה הגותית בריבה בציורים, זכוכית מצוירת ופסיפסים בהשראת אפיזודות מכתבי הקודש. כמו כן הוא יצר פסלים מברונזה ותמונות בשמן ובצבע מים.

את אשתו השנייה, האמנית סידסל רמסון, הכיר פדרסן בעת ביקור בירושלים.

פדרסן נפטר בקופנהגן בשנת 2007 אחרי מחלה ארוכה.

מקורות

עריכה
  • Constantin Prut Dicţionar de artă modernă Albatros, Bucureşti, 1982

לקריאה נוספת

עריכה
  • Christian Dotremont Carl-Henning Pedersen Copenhague, 1950
  • E. Andreasen - Carl Henning Pedersen, 1965
  • V.Schade - Carl Henning Pedersen, 1966

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קארל-הנינג פדרסן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ C.Prut עמוד 348