קבוצת קזבלנקה

קבוצת קזבלנקה, המכונה גם "גוש קזבלנקה", הייתה אגודה לא רשמית קצרת מועד של מדינות אפריקאיות עם חזון משותף לעתיד אפריקה ולפאן-אפריקניזם בתחילת שנות השישים.[1] הקבוצה הייתה מורכבת משבע מדינות בראשות מנהיגים בעלי השקפה שמאל-רדיקלית, בעיקר ממדינות צפון אפריקה: אלג'יריה, מצרים, גאנה, גינאה, לוב, מלי ומרוקו .[2] הסכסוך והפשרה שבאה לאחר מכן בין קבוצת קזבלנקה וקבוצת מונרוביה הובילו בסופו של דבר להקמת ארגון האיחוד האפריקאי .

היסטוריהעריכה

 
כיכר האיחוד האפריקאי (Place de l'Unité Africaine) בקזבלנקה

הקבוצה נפגשה לראשונה בכנס אשר נערך בשנת 1961 בעיר קזבלנקה, ומכאן שמה של הברית. בכנס זה התכנסו כמה ממנהיגי היבשת הבולטים כגון גמאל עבד אל-נאסר ממצרים, קוואמה נקרומה מגאנה וסקו טורא מגינאה .

אותם מנהיגים התאחדו תחת ההשקה כי ישנו צורך באיחוד פוליטי בקרב מדינות אפריקה, או לחלופין בפדרציה אפריקאית. הם האמינו שרק שילוב משמעותי ועמוק בין המדינות, כפי שקרה ליבשת השכנה אירופה באמצעות איחוד האירופי, תאפשר לאפריקה להביס את הקולוניאליזם, להשיג שלום בר קיימא ולטפח דיאלוג תרבותי בין המדינות, ובכך להגביר את ההשפעה הגאו-פוליטית של היבשת ואת פיתוחה הכלכלי.[3] למעשה, אותם מנהיגים האמינו בהעברת סמכויות רבות מממשלות לאומיות לסמכות פאן-אפריקאית על-לאומית. נקרומה אף התווכח על כינון צבא פאן-אפריקאי, שניתן לפרוס אותו כדי להילחם בקולוניאליזם או בשלטון המיעוט הלבן ברחבי היבשת. ססמתו הפאן-אפריקאית המפורסמת הייתה "אפריקה חייבת להתאחד!"[4]

עם זאת, בסופו של דבר קבוצת קזבלנקה נכשלה בהשגת מטרותיה, שכן רוב המנהיגים האחרים באפריקה לא תמכו בשינוי קיצוני כזה. רעיונותיה של יריבתה, קבוצת מונרוביה - שגם היא האמינה בפאן-אפריקניזם שלא על חשבון הלאומיות והמדינה העצמאית, היו יותר מקובלים בקרב מנהיגים אלו.

ב -1963 הוקם ארגון אחדות אפריקה (OAU). כל חברי הקבוצות הצטרפו לאיחוד זה והשאירו את המחלוקות ביניהם מאחור. ארגון OAU, כיום האיחוד האפריקאי, הצליח להשיג שילוב ואחדות של המדינות החברות בו בצורה מוגבלת, כאשר האיחוד היווה את מימוש השקפותיהם של חברי קבוצת מונרוביה ודחיית הרעיונות של המדינות החברות בקבוצת קזבלנקה.

בנוסף לחילוקי דעות על אופי האחדות האפריקאית, עמדותיהם של שתי הקבוצות בנוגע לסכסוכים באלג'יריה וקונגו היו שונות. בעוד חברי קבוצת קזבלנקה התחייבו לתמוך בחזית השחרור הלאומי במאמציה להילחם על עצמאותה של אלג'יריה מצרפת, תמכה קבוצת מונרוביה באויביה, הצרפתים.[5]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "La Conférence de Casablanca". Zamane (בצרפתית). 30 בנובמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2019. 
  2. ^ "Group Evolution". African Development Bank Group. אורכב מ-המקור ב-2014-03-26. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2014. 
  3. ^ Pierre Englebert & Kevin C. Dunn (2013), Inside African Politics, London: Lynne Pienner, p. 320–321
  4. ^ Kwame Nkrumah (1963), Africa Must Unite, London: Heinemann
  5. ^ Pierre Englebert & Kevin C. Dunn (2013), Inside African Politics, London: Lynne Pienner, p. 320–321