פתיחת התפריט הראשי

קבלת הדם מצוואר הקרבן, היא אחת משלבי הקרבת קרבנות. אחרי שהכהן שחט את הקרבן, יש לקבל את הדם בכלי שרת, ולהוליכו אל המזבח, שם התבצעה זריקת הדם על המזבח.

חשיבות הקבלה ועניינהעריכה

הקבלה נחשבת אחת מהשלבים החשובים בהקרבת הקרבן, ולכן אם אדם חישב בה מחשבה לא ראויה, שהיא שהוא מוליך אותה לשם מטרה אחרת מלבד הקרבת הקרבן היא נפסלת. לעומת זאת, בשונה מזריקת הדם בה פוסלת מחשבת פיגול, הרי שאדם שחשב מחשבת פיגול בעת קבלת הדם, לא פוסל אותה[1].

אחרי הקבלה מתבצעת הולכת הדם אל המזבח. לקבלה ולהולכה יש מן המשותף, ששניהם מבצעים פעולה שהיא הקרבת הדם מהקרבן למזבח.

גדרהעריכה

יש מהאחרונים[דרוש מקור] שמפרשים, שההולכה גם היא שלב והמשך של פעולת קבלת הדם, רמז לכך ניתן למצוא בדברי הגמרא בזבחים[2]. הגמרא מחפשת מקור לכך, שעל ההולכה להיות לשמה. הגמרא מביאה כמקור את הפסוק[3], בו נאמר על קבלת הדם בלשון "והקריבו בני אהרון הכהן את הדם על המזבח", ולמרות שהכוונה במילה "והקריבו" היא על קבלת הדם ממקום השחיטה, הכתוב קורא לה בלשון "הקרבת הדם" שמשמעותה הולכה (מלשון קירוב הדם), "למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה", כלומר ההולכה גם היא חלק מהקבלה.

לעומת זאת, יש האומרים[4] כי ההפך הוא הנכון; הקבלה היא שלב בהולכת הדם אל המזבח. אם כי על כך יש לערער לכאורה, על פי הנפסק[5] שהולכה צריכה להיות ברגל דווקא[4].

הערות שולייםעריכה