קבר סאותס השלישי
קבר סאותס השלישי הוא אתר ארכאולוגי השוכן כקילומטר דרומית לעיירה שיפקה, צפונית לעיר קאזאנלק במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה, בפתח המזרחי של עמק הוורדים. סאותס השלישי היה שליט ממלכת אודריסה בתראקיה מ-331 לפני הספירה עד 300 לפני הספירה.
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
ממלכת אודריסה  |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה |
2004 |
| ארכאולוגים |
גאורגי קיטוב |
| מיקום | |
| מדינה |
בולגריה |
| קואורדינטות | 42°42′00″N 25°20′00″E / 42.6999°N 25.3334°E |
  | |
הקבר היה במקור מקדש מונומנטלי בתל גוליאמטה קוסמטקה (Голяма Косматка: Golyamata Kosmatka), שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפני הספירה. לאחר שימוש כמקדש במשך תקופה ארוכה נקבר המלך סאותס השלישי בתוכו בסוף המאה הרביעית לפני הספירה.
הקבר נתגלה ב-2004 על ידי הארכאולוג הבולגרי ד"ר גאורגי קיטוב (Георги Китов).
תיאור
עריכההקבר בנוי מחזית מרשימה, מבואה יוצאת דופן באורך 13 מטרים ורצף של שלושה חדרים מרווחים. החדר הראשון מלבני שתקרתו דמוית גמלון ששוקיו קשתיות. בחדר זה הוקרב סוס. החדר הבא הוא עגול ובעל גג כיפה, והחדר השלישי חצוב בגוש אבן ענק שתקרתו דמוית גמלון (הדומה לסרקופג). בתוכו חצובה מיטת הלוויה.
בכניסה נתגלה פסל ראשו של סאותס השלישי מארד שנקבר טקסית לפני חזית הקבר, שנעשה בפירוט רב.
חדר הסרקופג הכיל חפצים אישיים שנדרשו למלך בעולם הבא. הם כללו מגיני ברכיים, קסדה מוזהבת שעליה דמויות, שריון עור עם צווארון עשוי סיבים מוזהבים, חרב גדולה וחניתות. היו כלים מארד, ושלוש אמפורות גדולות מחרס שהיו מלאות ביין סמיך תראקי. הרצפה ומיטת הפולחן היו מכוסות בשטיח שבו נארגו סיבי זהב. המשקל הכולל של הזהב כולל כל החפצים היה יותר מקילוגרם. כמו כן היו 13 אביזרים לרתמות סוס מזהב מקושטים בדמויות אנוש, בעלי חיים וצמחים – חפצים נדירים בארכאולוגיה תראקית. שני חפצים מלבניים נוספים מוזהבים עם דמויות לוחמים עומדות, ששימשו לקישוט נדן החרב. היה קישוט עגול מסיבי לשריון המלך. ידית המוט הייתה מוזהבת גם היא. בקבר הוצבו כלים מוזהבים לשתיית יין שלהם שתי ידיות, הקרויים גם "קיליק", וזר מזהב המורכב מענפים, עלים, בלוטים וחפצים רבים נוספים. ממצאים אלו מוצגים במוזיאון ההיסטורי של העיר קאזאנלק.
לאחר ההלוויה, נחסמו הכניסות לשני החדרים הראשונים, והפרוזדור הועלה באש ומולא באבנים ואדמה. החזית נקברה תחת אדמה, כך שלא ניתן היה לזהות את הכניסה לקבר בתל.
