קדם-זימאים

קדם זימיים
	עגלול (סוג)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	רכיכות
מחלקה:	חלזונות
תת־מחלקה:	קדם-זימיים
שם מדעי
	Prosobranchia; ‏1848

קדם-זימאים או קדם-זימיים (שם מדעי: Prosobranchia) היא קבוצה במחלקת החלזונות שבעבר סווגה כתת-מחלקה. כוללת את רוב האורגניזמים המכונים 'חלזונות הים'. פירוש שמה הוא 'בעלי זימים הקבועים בקדמת הגוף'.

תיאור כללי

קבוצה זו כוללת את עיקר החלזונות החיים בבית גידול מימי, וכוללת עם זאת מספר מינים החיים ביבשה. מרבית המינים חיים במקווי מים מלוחים כגון ימים ואוקיינוסים.

המאפיין הפיזיולוגי של הקדם-זימאים הוא מיקום הזימים, חלל-הגלימה ופי הטבעת בחזית הלב. מרבית המינים הם חד-זוויגים. רוב המינים של משפחה זו הם בעלי קונכייה חיצונית וקשיחה. זאת בהשוואה לתת-מחלקת אחור-זימאים, הכוללת את חשופיות הים, בהם הזימים קבועים בחלקו האחורי של הגוף, ולרוב הקונכייה היא פנימית ורכה.

היבטים סיסטמטיים

על פי החלוקה הסיסטמטית העדכנית, תת-מחלקה זו פוצלה, שכן הוכח שהיא פוליפילטית – כלומר, מוצאה אינו אחיד. הטקסונים שנכללו בה מופיעים כיום תחת הסדרות Archaeogastropoda (חלזונות קדומים), Mesogastropoda (חלזונות ביניים) ו-Neogastropoda (חלזונות חדשים). סדרות אלו נכללות בענף חלזונות עילאיים אף על פי כן, ברוב המקורות הכתובים מופיעה תת-מחלקה על-פי החלוקה הישנה.

משפחות מייצגות

צלחיתיים – משפחה שמיניה אופייניים לאזור הכרית. היא כוללת את הסוג צלחית.
חופיתיים – משפחה שמיניה אופייניים לאזור הכרית, ומסוגלים להתקיים גם במקומות יבשים באופן יחסי. המינים חופית חוורת וחופית מנוקדת מאפיינים את טבלת הגידוד של חופי הים התיכון.
מגדלוניים – משפחה בה חלזונות דמויי-מגדל, צורה חיצונית בולטת לעין שהיא תוצאה של קונכייה בעלת יותר מ-10 פיתולים, שפתחה קטן יחסית לאורכה.
סטרומבוסיים – במשפחה זו חלזונות בעלי קונכייה עם שפה חיצונית רחבה. לרוב מיני משפחה זו הם שוכני קרקע בתחום התת-כרית.
מקדחיים – משפחת חלזונות שצורת קונכייתם היא כשל קונוס מוארך.
עגלוליים – משפחת חלזונות עם קונכייה מגדלית-כדורית וסוגר גירני החיים ביבשה. כוללים בין השאר את הסוגים עגלול ואנולריה.

קישורים חיצוניים

קדם-זימאים, באתר ITIS (באנגלית)
קדם-זימאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
קדם-זימאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לב פישלזון, אלכסנדר ברש, זאידה צנציפר, (1983). חלזונות. החי והצומח של ארץ ישראל כרך 4, עמודים (68–76), (184–191) הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
אתר 'אקו-אושן'
'אתרי דפני'