קהילת תורה ויראה

קהילת תורה ויראה היא הקהילה הראשונה של אנשי נטורי קרתא. מאוחר יותר התפלגה קבוצה זו לכמה פלגים.

בית המדרש של הקהילה
פנים בית המדרש תורה ויראה

היסטוריה

עריכה

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמה בירושלים "חברת החיים" על ידי עמרם בלוי והרב אהרן קצנלבוגן. החבורה הייתה הבסיס להקמת הקבוצה הקנאית "נטורי קרתא", שדגלה בהתבדלות מוחלטת מהציונות.

בשנת תרצ"ד (1934) ייסדו השניים בית כנסת בשם 'תורה ויראה' בשכונת מאה שערים[דרוש מקור]. בהמשך פתחו השניים גם ישיבה ותלמוד תורה. את הישיבה ניהל הרב אהרן קצנלבוגן, ביחד עם עמרם בלוי[דרוש מקור]. בראשות הישיבה עמדו הרב בנימין שיקוביצקי והרב אליהו זלוטניק. את התלמוד תורה ניהל הרב שלום יעקב שמחה רוטמן.

לאחר פטירת הרב אהרן קצנלבוגן מונה הרב חיים קצנלבוגן לראש הקהילה והישיבה ולאחר מכן מונה גיסו הרב אברהם יעקב אפשטיין. מנהל המוסדות הוא זליג ראובן קצנלבוגן, בנו של הרב חיים.

הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב מלונדון נחשב לאחד ממנהיגי הקהילה, ובשהותו בישראל נהג לדרוש בבית הכנסת. הרב דומב התנגד למפגשים עם הפלסטינים והאיראנים, והתבטא על הנפגשים: "האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא, אינם חלק מציבור היראים שנשארו באמונה, המה בודדים, מטורפים".

בראשית המאה ה-21, פרשה מהקהילה קבוצה, בראשות הרב שמעון אליהו קרישבסקי והרב ראובן מרצבך, בשל טענות על ההנהגה שאינה מספיק קנאית. קבוצה זו השתכנה בבית הכנסת אוהל שרה. בין חברי קבוצה זו היו גם חברי נטורי קרתא שתומכים במפגשים עם הפלסטינים, כמו משפחתו של משה הירש חתן הרב אהרן קצנלבוגן. בהמשך פרשה משפחת הירש גם מאוהל שרה.

מוסדות הקהילה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה