קהל צ'יקו בבוקרשט

בית הכנסת הספרדי הקטן "קהל צ'יקו" בבוקרשט. בצורתו הסופית נבנה בשנת 1883 ונהרס בימי תוכניות הבנייה מחדש של "המרכז האזרחי" של בוקרשט בשנים 1987-1984 תחת שלטונו של הנשיא צ'אושסקו

קהל צ'יקו בבוקרשט או בשמו הרשמי "קהל קדוש שלום" (בלדינו :Kahal Chico ברומנית: Templul Mic Spaniol או Caal Cico, בית הכנסת הספרדי הקטן) היה בית כנסת ברחוב באנו מרצ'ינה מס. 37 בלב השכונה המרכזית של יהודי בוקרשט, באזור אונירי של היום.

בית כנסת זה הוקם בגרסתו הראשונה בשנת 1846. ב-8 במרץ 1883 נבנה מחדש אחרי הריסת הבניין הישן.

עם הרבנים שכיהנו בו ניתן למנות את אליעזר פאפו, יוסף בנסינור, שהיה באמצע המאה ה-19 גם אב בית הדין של העדה הספרדית וחזן[1], יעקב יצחק נימירובר שהיה למשך כמה שנים רב ראשי של היהודים הספרדים בבוקרשט, למרות היותו אשכנזי. רבים מנציגי האליטה היהודית ספרדית של רומניה התפללו בבית כנסת זה ואף היו חברים בהנהגתו: דוויצ'ון באלי, הילל מנוח, נסים חלפון ,ז'אק אליאס ואחרים. בחנוכת אבן הפינה של הבניין החדש ב-8 במאי 1883 נאם הרב יוסף בנסינור, ששיבח את יוזמי שיקום בית הכנסת והביע את שמחת הקהילה. בהמשך קרא הרב מתתיהו צורמאני מספר תהלים והרבנים ד"ר מאיר בק וד"ר משה גסטר הסבירו את חשיבות בניית משכן קודש בעיני היהודים. הרב יצחק דוד באלי קרא בעברית וברומנית על תולדות בית הכנסת[2]. הבניין היה בגודל בינוני ובצורה של בזיליקה. היו בו 300 מושבים[3]. הוא כלל שלוש ספינות ושתי קומות – קומת קרקע וקומה עליונה.

לבית הכנסת היו שתי כיפות, כמו כן על הגג של החזית היו מיוצגים שני לוחות הברית. החזית הראשית עם הכניסה העיקרית הייתה נסוגה לעומת שני גופי הביניין הצדדיים שכללו כניסות וגרמי מדרגות לעזרת הנשים שבגלריות הקומה עליונה.

בינואר 1941 ניזוק בית הכנסת קשות על ידי מרד הלגיונרים, הארגון הפאשיסטי הרומני שניסה לבצע הפיכה וביצע פרעות ביהודים. הבניין לא הוצת, להבדיל מבית הכנסת קהל גראנדה, ככל הנראה מחשש שהדליקה לא תתפשט אל בתים של נוצרים בסביבה[4]. בית הכנסת עבר שיפוצים מאוחר יותר ושיפוץ נוסף אחרי רעידת האדמה ממרץ 1977.

בית כנסת נהרס[5] בשנים 1987-1984[6] בהוראת השלטונות במסגרת תוכנית הנשיא ניקולאה צ'אושסקו ל"שיקום מחדש" של "המרכז האזרחי" של בוקרשט. לא נשאר ממנו זכר. הרחוב באנו מרצ'ינה אינו קיים עוד ובמקום בית הכנסת נמצא כעת חלק מחצר השרות של חנות הכל-בו הגדולה "אוניריה"[7].

קישורים חיצונייםעריכה

Simon Geissbühler Die verlorenen Synagogen von Bukarest. Von jüdischen Nachbarschaften zu erinnerungsleeren grossstädtischen Räumen, 2010 Projekt 36, Bern (בגרמנית)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ B.Tercatin,L.Z.Herşcovici ע' 94
  2. ^ B.Tercatin,L.Z.Herşcovici שם
  3. ^ S.Geissbühler ע' 6
  4. ^ על פרעות בוקרשט בבלוג של דוד לב
  5. ^ Streja, Schwarz ע'92
  6. ^ G.Catalan ע' 4
  7. ^ Catalan שם