קודקס גיגס
הקודֶקס גיגָס (בלטינית: Codex Gigas, בעברית: "ספר ענק") הוא כתב היד הגדול ביותר בעולם שנכתב בימי הביניים. הקודקס מוכר גם בשם התנ"ך של השטן, בשל ציור גדול של השטן שנמצא בתוך הספר, ובגלל האגדה שאופפת את יצירת הקודקס. הקודקס נוצר במאה ה-13 במנזר הבנדיקטי פודלאז'יצה בבוהמיה (בימינו חראסט שבצ'כיה). הקודקס מכיל את הוולגטה- הגרסה הלטינית של הביבליה, אוסף ספרי הקודש של הנצרות, בנוסף למספר רב של מסמכים היסטוריים, הכתובים כולם בלטינית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
לטינית  |
| הוצאה | |
| מספר עמודים |
310 |
  | |
מראה עריכה
הקודקס שמור בתיקייה מעץ, מכוסה בעור ומאובזר במתכת. גובהו הוא 92 ס"מ, רוחבו 50 ס"מ ועוביו 22 ס"מ. במקור היו בקודקס 320 דפי קלף, אך שמונה דפים הוסרו מהספר. לא ידוע מי הוריד או למה הוסרו הדפים, אך נטען כי הדבר קשור לחוקים המונרכיים של הבנדיקטינים. משקלו של הקודקס כ-75 קילוגרם. בקודקס גיגס 310 ציורים על דפיו, ומעריכים כי הדפים עשויים מעור עגל.
תוכן עריכה
הקודקס מכיל את כל ביבליה על פי נוסח הוולגטה הלטינית (הגרסה הלטינית לברית החדשה), חוץ מהספרים מעשי השליחים וחזון יוחנן שהם מגרסה קדם-וולגטית. כתבים נוספים שכלולים בספר הם, האנציקלופדיה של איזידורוס מסביליה: אטימולוגאה, ספרו של יוסף בן מתתיהו: קדמוניות היהודים, כתבו של קוסמס מפראג: אגדותיה של בוהמיה, מספר טרקאטות (ספרי חוקים), לוח שנה עם נקרולוגיום (תאריכים חשובים של מיתות ולידות, בלטינית: נקרו-גופה, לוגיום-זמן), רשימה של אחים במנזר פודלאצ'יס, שיקויי קסם, לחשים ועוד מסמכים מקומיים. כל הקודקס כתוב בלטינית.
כתב היד כולל איורים באדום, כחול, צהוב, ירוק וזהב. אותיות ראשוניות (גדולות לדוגמה: A-ראשונית a-משנית) מאוירות בצורות מתוחכמות, לרוב לאורך כל הדף. לקודקס צורה ייחודית. הכתב נשאר באותו סגנון כתיבה לאורך כל הקודקס, ולא מראה כל סימנים להתיישנות, פגמים או קרעים, מה שהוביל לסברה שהספר נכתב בזמן קצר מאוד (ראו האגדה). אך מדענים מעריכים כי לקח לסופר מעבר ל-20 שנים לכתוב את כל הספר.
עמוד 577 כולל תמונה יוצאת דופן של השטן, כ-50 ס"מ גובהו. מספר דפים לפני האיור הקלף מושחר והכתב עליו בוהק, בשונה משאר הקודקס. הסיבה להשחרה היא חשיפה לשמש: מכיוון שהקלף עשוי עור פרה, כאשר הוא נחשף לאור השמש הוא "משתזף". לכן לאורך כל המאות שהקודקס נחשף לשמש העמוד שנפתח יותר מכל הוא עמוד 577, שהפך שחור משאר העמודים.
האגדה עריכה
לפי אחת מהאגדות, כותב הקודקס הוא נזיר שהפר את נדריו, ונשפט לקבורה בחיים. כדי לכפר על חטאיו, הבטיח לאב המנזר שיכתוב בן לילה כתב כל כך מדהים שיתן תהילה ענקית למנזר, ויכיל את כל ידע האנושות. קרוב לחצות הנזיר הבין שלא יוכל לעשות זאת לבדו, אז התפלל תפילה מיוחדת, שלא יועדה לאלוהים אלא למלאכו הנופל לוציפר (השטן במיתולוגיה הנוצרית) וביקש ממנו עזרה להשלים את הכתב בתמורה לנשמתו. השטן השלים את הכתב לפני הבוקר והנזיר הוסיף את תמונתו של השטן כהוקרה על עזרתו. אומרים גם שהנזיר השתמש בחלק מלחשי גירוש שדים שיש בכתב כדי להוציא את השטן מגופו (בדומה לנזירים אחרים שחטאו ונגזר עליהם לכתוב את כל התנ"ך כולו, גם הברית החדשה וגם הישנה, בכתב יד וככה האלוהות תעבור בהם כשיעשו זאת.) למרות האגדה, הקודקס לא נאסר על ידי האינקוויזיציה, ונחקר על ידי מלומדים רבים.
חקירות מודרניות בבלשנות מציעות שהנזיר ישב בבידוד מוחלט, שכנראה כפה על עצמו. על פי ניסיונות שחזור של עבודת הכתיבה, מעריכים כי כתיבת הקודקס לבד ללא האיורים תדרוש כ-20 שנים של כתיבה ללא הפסקה.[1]
היסטוריה עריכה
רבים האמינו כי הקודקס נכתב על ידי "הרמן חסר האחריות" (Hermann Inclusus) במנזר הבנדיקטיני פודלאצ'יס ליד צ'רודים, שנהרס במאה ה-15. התאריך האחרון שמופיע בקודקס הוא שנת 1229. מאוחר יותר נשמר הספר על ידי נזירים ציסטרציאנים במנזר סדלק ואז נקנה על ידי המנזר הבנדיקטיני בברבנוב. מ-1477 עד 1593, נשמר הקודקס בספרייה של המנזר בברואומוב עד שנלקח לפראג ב-1594 והפך לחלק מהאוסף של רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בסוף מלחמת שלושים השנים בשנת 1648, נלקח כל האוסף מרודולף השני בידי הצבא השוודי כשלל מלחמה. מ-1649 עד 2007 הוחזק הקודקס בספרייה המלכותית של שוודיה.
ב-24 בספטמבר 2007, הושאל הקודקס משוודיה לפראג, ובינואר 2008 הוצג לציבור הרחב בספרייה הלאומית של צ'כיה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
Boldan, Kamil; Dragoun, Michal; Foltýn, Duan; Marek, Jindřich; Uhlíř, Zdeněk (2007). The Devil's Bible – Codex Gigas: The Secrets of the World's Largest Book. NKP. ISBN 978-80-7050-532-8.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קודקס גיגס (באנגלית)
