קוונטין מייאסו
קוונטין מֶייָאסוּ (בצרפתית: Quentin Meillassoux; נולד ב-1967)[1] הוא פילוסוף צרפתי. הוא מלמד בסורבון באוניברסיטת פריז I: פנתאון-סורבון. מייאסו מזוהה עם תנועת הריאליזם הספקולטיבי, ומכנה את גישתו "מטריאליזם ספקולטיבי".
 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1967 (בן 56) פריז, צרפת  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אקול נורמל סופרייר, אוניברסיטת פנתאון-סורבון, תיכון לואי הגדול |
| מנחה לדוקטורט |
Bernard Bourgeois |
| מוסדות |
סורבון |
| עיסוק |
פילוסוף |
| הושפע מ | אריסטו, שפינוזה, דלז, באדיו, ברגסון, יום, מלארמה, היידגר |
| מדינה |
צרפת |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קוונטין מיאסו הוא בנו של האנתרופולוג קלוד מייאסו. מייאסו היה תלמידים של הפילוסופים ברנד בורגיס (צר') ואלן באדיו. הוא נשוי לסופרת והפילוסופית הצרפתייה גוונאלה אוברי (אנ').[2]
עבודה פילוסופית עריכה
בשנת 2006 יצא ספרו הראשון של מייאסו Après la finitude (אחרי הסופיות). אלן בדיו, מורהו לשעבר, חיבר את ההקדמה לספר.[3] באדיו מתאר את היצירה כמציגה אפשרות חדשה לפילוסופיה השונה משלוש החלופות של עמנואל קאנט: פילוסופית ביקורתית, ספקנות ודוגמטיות.[4] הספר תורגם לאנגלית על ידי ריי בראסייה.
בספר זה, מייאסו טוען כי הפילוסופיה הפוסט-קנטיאנית נשלטת על ידי מה שהוא מכנה "קורלציוניזם" (correlationism; תיאימות), התיאוריה לפיה האדם אינו יכול להתקיים ללא העולם וגם העולם אינו יכול להתקיים ללא האדם.[5] לדידי מייאסו, תיאוריה זו מאפשרת לפילוסופיה להימנע מלהתמודד עם הבעיה כיצד לתאר את העולם כפי שהוא באמת באופן בלתי תלוי בידע אנושי. מייאסו מגדיר מציאות זו ללא תלות בידע האנושי כתחום ה"קדמון" (ancestral).[6] בעקבות המחויבות לפילוסופיה של המתמטיקה של מורהו אלן באדיו, מייאסו טוען כי המתמטיקה מתארת את התכונות העיקריות של הדברים לעומת התכונות שניוניות שלהם, המוצגות על ידי התפיסה.
מייאסו טוען שבמקום הספקנות האגנוסטית לגבי מציאות הסיבה והתוצאה צריכה להיות וודאות קיצונית שאין כלל סיבתיות. בעקבות דחיית הסיבתיות מייאסו אומר שחיוני בהחלט שחוקי הטבע יהיו מותנים. העולם הוא מעין היפר-כאוס שבו העיקרון של סיבה מספקת אינו נחוץ. אבל מייאסו אומר שעיקרון אי-הסתירה הוא הכרחי.
מסיבות אלה, מייאסו דוחה את המהפכה הקופרניקנית של קאנט בפילוסופיה. מכיוון שקאנט הופך את העולם לתלוי בתנאים שבהם בני האדם מתבוננים בו, מייאסו מאשים את קאנט ב"מהפכת-נגד פתולמאית". מאייסו הבהיר ושינה כמה מהדעות שפורסמו ב-After Finitude במהלך הרצאותיו באוניברסיטה החופשית של ברלין בשנת 2012.
כמה ממאמרים של מייאסו הופיעו באנגלית באמצעות כתב העת הפילוסופי הבריטי Collapse, ועזרו לעורר עניין בעבודתו בעולם האנגלוסאקסי. עבודת הדוקטורט שלו L'inexistence divine (1997) מצוינת ב-After Finitude כ"ממשמשת ובאה" בצורת ספר.[7]
בספטמבר 2011 יצא לאור בצרפת ספרו של מייאסו אודות סטפאן מלארמה תחת הכותרת Le nombre et la sirène. Un déchiffrage du coup de dés de Mallarmé.[8] בספר שני זה הוא מציע קריאה מפורטת בשירו המפורסם של מלרמה "Un coup de dés jamais n'abolira le hasard" ("זריקת הקוביות לעולם לא תבטל את הסיכוי").[9]
ביבליוגרפיה חלקית עריכה
ספרים עריכה
בתרגום לאנגלית עריכה
- After Finitude: An Essay On The Necessity Of Contingency, trans. Ray Brassier (Continuum, 2008)
- The Number and the Siren: A Decipherment of Mallarme's Coup De Des (Urbanomic, 2012)
- Time Without Becoming, edited by Anna Longo (Mimesis International, 2014)
- Science Fiction and Extro-Science Fiction, trans. Alyosha Edlebi (Univocal, 2015)
מאמרים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Pierre-Alexandre Fradet, «Sortir du cercle corrélationnel : un examen critique de la tentative de Quentin Meillassoux », Cahiers Critiques de philosophie, num. 19, dec. 2017, p. 103-119
- Pierre-Alexandre Fradet and Tristan Garcia (eds.), issue "Réalisme spéculatif", in Spirale, no 255, winter 2016—introduction here : "
- Olivier Ducharme et Pierre-Alexandre Fradet, Une vie sans bon sens. Regard philosophique sur Pierre Perrault (dialogue between Perrault, Nietzsche, Henry, Bourdieu, Meillassoux), foreword by Jean-Daniel Lafond, Montréal, Éditions Nota bene, coll. "Philosophie continentale", 2016, 210 p.
- Harman, Graham. Quentin Meillassoux: Philosophy in the Making. Edinburgh: Edinburgh University Press, 2011.
- Watkin, Christopher. Difficult Atheism: Post-Theological Thinking in Alain Badiou, Jean-Luc Nancy and Quentin Meillassoux. Edinburgh: Edinburgh University Press, paperback: March 2013; hardback: 2011.
- Ennis, Paul. Continental Realism. Winchester: Zero Books, 2011.
- Edouard Simca, "Recension: Q. Meillassoux, Après la finitude: Essai sur la nécessité de la contingence, Paris, Seuil, 2006"
- Michel Bitbol. Maintenant la finitude: Peut-on penser l'absolu?. Paris, Flammarion, 2019.
קישורים חיצוניים עריכה
- הקלטת של הרצאתו של מייאסו באנגלית בשנת 2007 בכנס הריאליזם הספקולטיבי בגולדסמיתס, אוניברסיטת לונדון
- כנסים של מייאסו (בצרפתית)
- הבלוג "כפירה ספקולטיבית" המכיל מאמרים מאת מייאסו (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Quentin Meillassoux - CIEPFC : Centre International d'Etude de la Philosophie Française Contemporaine". Ciepfc.fr. אורכב מ-המקור ב-2011-09-08. נבדק ב-2011-09-21.
- ^ Harman, Graham (2015-01-12). Quentin Meillassoux (באנגלית). Edinburgh University Press. ISBN 9780748693474.
- ^ Après la finitude. Essai sur la nécessité de la contingence, Paris, Seuil, coll. L'ordre philosophique, 2006 (foreword by Alain Badiou).
- ^ After Finitude, trans. Ray Brassier, Continuum, 2008, foreword, p. vii
- ^ After Finitude, Chap. 1, p. 5
- ^ After Finitude, Chap. 1, p. 10
- ^ After Finitude, Bibliography, p. 141
- ^ Le nombre et la sirène. תבנית:ASIN.
- ^ "Graham Harman (website), Meillassoux on Mallarmé". נבדק ב-2011-09-25.
- ^ "Collapse Vol. II: Speculative Realism". Urbanomic. נבדק ב-2011-09-21.
- ^ "Collapse Vol. III: Unknown Deleuze [+ Speculative Realism". Urbanomic. נבדק ב-2011-09-21.
- ^ "Collapse Vol. IV: Concept Horror". Urbanomic. נבדק ב-2011-09-21.