פתיחת התפריט הראשי

קוזאקים

(הופנה מהדף קוזקים)
אלכסנדר אורלובסקי: דיוקן עצמי במדי קוזאק מאורנבורג; שמן על בד

קוֹזָאקיםרוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy, מכונים גם: קובאנים) הם עם שמורכב בעיקרו מסלאבים מזרחיים שחיו במזרח אירופה. נודעו בקהילותיהם העצמאיות והצבאיות-למחצה. הם ישבו בשטחים של האיחוד הפולני-ליטאי, באימפריה הרוסית, ולאחר מכן בברית המועצות (בדרום ובאוקראינה). רובם המוחלט נוצרים, בני הכנסייה האורתודוקסית המזרחית (או "אדוקי האמונה הישנה").

מקור השםעריכה

השם "קוזאקים" מגיע מהשפות הסלאביות המזרחיות הישנות, מן המילה козакъ‏ (Kozak), השאולה משפת הקומנים, שמשמעותה "איש חופשי"; מקור המילה בקזחית שהיא שפה טורקית. "קוזאק" היה גם השם שניתן לפרש קל בצבא האיחוד הפולני-ליטאי, ללא התחשבות במוצא האתני.

היסטוריהעריכה

מקורם של הקוזאקים בקבוצות איכרים, צמיתים וחולופ שנמלטו מכפריהם או מאדוניהם במהלך המאה ה-12 ואילך, במטרה להיות חופשיים. הקוזאקים שהתערבבו עם קבוצות ממוצא טורקי וטטרי התארגנו באזור הספר בין רוסיה והאימפריה העות'מאנית, שטח הפקר שבו לא היה שליט ולא הייתה סכנה שאדוניהם לשעבר יבואו להחזירם משם לשיעבוד. הקוזאקים היו ידועים בכישורים הצבאיים שלהם מזה מאות בשנים. עם עליית הקומוניזם לאחר מהפכת אוקטובר דוכאו על ידי הממשל הסובייטי ובזמן המלחמה הפולנית-סובייטית רבים מן הקוזאקים השתתפו בצבא האדום, מאחר שמרביתם היו נאמני הצאר והכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. תחיית תרבות הקוזאקים ברוסיה ובאוקראינה החלה רק לאחר התפרקות ברית המועצות, בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

גיור במאה ה-19עריכה

לפי הרב עדין שטיינזלץ במהלך המאה ה-19 חלה תופעה של התגיירות של הקוזאקים של הדון (אנ') ששרתו בצבא הרוסי.[1]

ההיסטוריונית, ד"ר אירנה ולדימירסקי, מאוניברסיטת תל אביב מונה את מספרם של המתגיירים הללו מאזור הדון בכ-40,000 ומציינת כי חלקם התגיירו או אימצו מנהגים יהודיים בהשראת מפקדיהם.

אנטישמיותעריכה

יהודי מזרח אירופה זיהו את הקוזאקים ותרבותם באופן אינסטינקטיבי כאנטישמים, ובמלחמת העולם השנייה הם אכן תמכו בנאצים ואף ביצעו פוגרומים, ובכך המשיכו את מסורת גזרות ת"ח ת"ט. עם זאת, היו גם ילדים פולנים מעטים, נוצרים ויהודים, שאומצו על ידי משפחות קוזאקיות. שם המשפחה "קוזאק" קיים בקרב חלק מיהודי פולין. דמות הקוזאק תפסה מקום מרכזי בעולם הדימויים היהודי-ציוני, והיא מוזכרת לא פעם בספרות היידיש ובספרות העברית, כמו הביטוי: "הקוזאק הנגזל" (המדבר על גורם תוקפני שמבצע עוול ומציג עצמו כקורבן).

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ישראל ברטל, "קוזאק ובדווי: עולם הדימויים הלאומי החדש", בתוך: קוזק ובדווי: עם וארץ בלאומיות היהודית, תל אביב: עם עובד (תשס"ז)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קוזאקים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.