קומברה וייחה

רכס געשי באי לה פלמה באיים הקנריים

קומברה וייחהספרדית: Cumbre Vieja, מילולית "פסגה עתיקה") הוא רכס של שרשרת פסגות געשיות באורך של 14 קילומטרים, ובגובה של קרוב ל-2,000 מטרים באי לה פלמה שבאיים הקנריים השייכים לספרד. כמה לועות געשיים ממוקמים על רכס הפסגה והמדרונות. חלקים מרכס קומברה וייחה שוכנים בפארק טבע באותו שם.

קומברה וייחה
Cumbre Vieja
תצפית על רכס קומברה וייחה
תצפית על רכס קומברה וייחה
תצפית על רכס קומברה וייחה
מידע כללי
סוג הר רכס הרים געשי פעיל
גובה 1,949 מטרים
מדינה ספרדספרד ספרד
מיקום לה פלמה, האיים הקנריים
מספר הר געש 383010[2]
התפרצות אחרונה 19 בספטמבר13 בדצמבר 2021[1][2]
קואורדינטות 28°34′00″N 17°50′00″W / 28.566667°N 17.833333°W / 28.566667; -17.833333

ב-19 בספטמבר 2021 החלה התפרצות געשית ברכס קומברה וייחה.[3][4] בעקבות ההתפרצות, זרימת הלבה הגיעה ליישובים הסמוכים, גרמה לחסימת כבישים, ופגעה בצומח.[5] ההתפרצות הסתיימה ב-13 בדצמבר 2021.[1] הרכס התפרץ בעבר פעמיים במאה ה-20, בשנת 1949 (וולקאן סן חואן) ושוב בשנת 1971 (וולקאן טנגייה).[6]

מיקום עריכה

הרכס משתרע בערך בכיוון צפון-דרום ויחד עם הרכס הסמוך קומברה נואבה (Cumbre Nueva, "פסגה חדשה"), המתחברים ב"רפוחיו אל פילאר" (Refugio El Pilar [מילולית: מקלט העמודים]), מהווים את רכס ההרים המרכזי בחציו הדרומי של האי. בניגוד למה שהשם מרמז, רכס קומברה וייחה צעיר יותר מבחינה גאולוגית מרכס קומברה נואבה. מסלול טיול פופולרי, רוטה דה לוס וולקאנס (Ruta de los Volcanes, "דרך הרי הגעש", GR 131) עובר על קומברה וייחה. מהשביל נשקפים נופים רחבים של לה פלמה ושלושת האיים השכנים טנריפה, לה גומרה ואל איירו.

אקלים עריכה

לרכס ההרים יש השפעה משמעותית על האקלים של האי. יחד עם קלדרה דה טבוריינטה הגבוהה עוד יותר בצפון, הוא מחלק את האי לחצי מזרחי גשום וחצי מערבי צחיח יותר: רוח הסחר הצפון-מזרחית השוררת דוחפת גושי אוויר כנגד מורדות ההרים. האוויר עולה ויוצר עננים, שהגבול העליון שלהם גבוה יותר בקיץ ונמוך בחורף. עננים אלה מורידים מספיק גשם בכדי לאפשר שגשוג של יערות נשירים ואורנים נרחבים על המדרונות. אזור הפסגה, לעומת זאת, כבר נמצא באזור ההשפעה של רוח הסחר הנגדית. לכן הוא יבש יותר ולרוב נטול עננים. בשל הגובה, הטמפרטורה באזור הפסגה יכולה לרדת זמנית מתחת לנקודת הקיפאון בחודשי החורף.

גאולוגיה עריכה

הרכס הוא ממקור געשי. הוא מורכב מלבה, טוף ואפר געשי. לועות געשיים רבים מסודרים בשורה, הנקודה הגבוהה ביותר היא ההר דסאדה (Deseada) בגובה 1,949 מטרים.

 
רוח הסחר הצפון-מזרחית דוחפת עננים נגד האיים הקנריים. האי לה פלמה נמצא בצד שמאל למעלה.
 
שילוט על השביל רוטה דה לוס וולקאנס (דרך הרי הגעש)
פסגה גובה (מעל פני הים) קואורדינטות הערות תמונה
טרם קיבלה שם 1,122 28°36′49″N 17°52′09″W / 28.6137°N 17.8693°W / 28.6137; -17.8693 התפרצות ב-19 בספטמבר 2021  
פיקו ביריגויו (Pico Birigoyo) 1,807 28°36′18″N 17°50′27″W / 28.604898°N 17.840890°W / 28.604898; -17.840890  
מונטניה לה ברקיטה (Montaña la Barquita) 1,809 28°35′59″N 17°50′22″W / 28.599761°N 17.839486°W / 28.599761; -17.839486
פיקו נמברוקה (Pico Nambroque) 1,922 28°35′00″N 17°50′00″W / 28.583217°N 17.833399°W / 28.583217; -17.833399  
דסאדה I‏ (Deseada I) 1,949 28°34′09″N 17°50′14″W / 28.569204°N 17.837197°W / 28.569204; -17.837197
דסאדה II‏ (Deseada II) 1,937 28°34′08″N 17°50′21″W / 28.568923°N 17.839227°W / 28.568923; -17.839227  
וולקאן דה סן מרטין (Volcán de San Martín) 1,563 28°32′15″N 17°50′19″W / 28.537594°N 17.838664°W / 28.537594; -17.838664 התפרצות אחרונה: 1646  
וולקאן דה סן אנטוניו (Volcán de San Antonio) 677 28°28′58″N 17°51′05″W / 28.482795°N 17.851431°W / 28.482795; -17.851431 התפרצות אחרונה: 1676 עד 1678  
טנגייה (Teneguía) 439 28°28′24″N 17°51′05″W / 28.473453°N 17.851388°W / 28.473453; -17.851388 התפרצות אחרונה: 1971  
 
שדה הלבה של לה מאלפורדה עם מונטניה דל פריילה ומכתש דורג'נרו, ברקע מכתש דסאדה

לה פלמה הוא האי הפעיל ביותר מבחינה געשית באיים הקנריים במשך כמה מאות השנים האחרונות. שבעה מתוך כ-120 הלועות של הקומברה התפרצו במהלך 500 השנים האחרונות. בסביבות שנת 1470 עד 1492 התפרץ מונטניה קמדה (Montaña Quemada, מילולית: הר שנשרף) בקצה הצפון-מערבי של קומברה וייחה. הספרדים עדיין לא כבשו את האי במלואו בשלב זה, כך שחסרים נתונים מדויקים יותר. התפרצויות מתועדות היו:

  • 1585: "טחויה" (Tajuya), שמקור שמו מגואנצ'ית והלבה שפלט מכסה שטח נרחב של המועצה אל פאסו של ימינו.
  • 1646: סן מרטין (San Martín) בגובה 1598 מטר, התפרצות שיצרה את המונטה לה לונה (Monte la Luna) ממזרח
  • 1676 עד 1678: הר סן אנטוניו בן כ-3,000 שנים בגובה 657 מטרים, דרומית לעיירה פואנקאליאנטה (כיום לוס קנאריוס)
  • 1712: אל צ'רקו (El Charco "השלולית") סמוך אל פאסו.

ב-24 ביוני 1949 נפתח סדק מעל העיירה סן ניקולאס (San Nicolás), והלבה ממנו זרמה מערבה. הלוע העתיק דוראסנרו (Duraznero, "עץ אפרסקים" 1,820 מטרים) התפרץ גם הוא באותו היום, אך הלבה שנפלטה ממנו זרמה מזרחה. בתחילת יולי אותה שנה, הלוע העתיק אויו נגרו (Hoyo Negro, "חור שחור") פלט אפר געשי. עד ספטמבר 1949 זרמה לבה רבה מסן חואן (San Juan), שיצרה אדמה חדשה בחוף המערבי. לבה זו זרמה סביב העיירה סן ניקולאס, אך עדיין קברה כמה חצרות ובתים. לא היו קורבנות באירוע זה.

בשנת 1971 התפרץ הר טנגייה (Teneguía) בגובה 438 מטרים בקצה הדרומי של לה פלמה. שמו של הר הגעש מגיע מסלע קדוש לגואנצ'ים, רוקה טנגייה (Roque Teneguía), שם היה מעיין חם שנקבר במהלך התפרצות סן אנטוניו בשנת 1676. בתחילת התפרצותו יצר הטנגייה שישה פתחים מתחת לסן אנטוניו ליד פואנקליינטה, מהם יוצאים אדי גופרית לוהטים עד היום.

רכס הקומברה נמשך מדרום לטנגייה מתחת לפני הים. הרי געש תת-ימיים מוכיחים כי החלק הפעיל ביותר של רכס קומברה עדיין בים.

סכנת צונאמי עריכה

במהלך התפרצות הר הגעש סן חואן בשנת 1949, נוצר סדק באורך של שני קילומטרים בצלע ההר, וחציו המערבי של הקומברה גלש כמה מטרים לכיוון החוף המערבי. כמה גאולוגים חוששים כי בהתפרצות נוספת, מאגמה עולה יכולה לחדור לשכבות הסלע הנושאות מים של הקומברה. הטמפרטורה הקיצונית של המאגמה (בין 500 ל-1,170 מעלות צלזיוס) גורמת לאידוי כמעט מיידי של מים לאדים, וכתוצאה מכך נוצר פיצוץ המכונה התפרצות פריאטית. ההתפרצות עלולה להפוך את צלע ההר לבלתי יציב. כתוצאה מכך, עד 500 מיליארד טונות של סלע עלולים לגלוש לים. מפולת מאסיבית כזו תגרור מגה צונאמי באוקיינוס האטלנטי.[7]

על פי מחקרים שנערכו על ידי האוניברסיטה הטכנית של דלפט, מפולת כזו לא סבירה ב-10,000 השנים הבאות, שכן הקומברה עדיין לא גבוה ולא תלול מספיק. מפולת של המדרון תתאפשר רק כאשר יתרחשו תנאים קיצוניים, כמו גשם כבד מאוד עם התפרצות געשית חזקה במיוחד בעת ובעונה אחת. החישובים של האוניברסיטה קובעים שנדרשים כוחות בסדר גודל של עד 28 טריליון ניוטון כדי לגרום למפולת כזו.[8]

ההתפרצות ב-19 בספטמבר 2021 עריכה

בספטמבר 2021 אירע נחיל עז של רעידות אדמה, שהשלטונות פירשו כאינדיקציה להתפרצות אפשרית והביאו לכך שרמת האזהרה נקבעה לצהוב. במקביל הורו לתושבים בדרום האי להתכונן לקראת פינוי אפשרי. הר הגעש התפרץ ב-19 בספטמבר בשעה 16:12 לפי שעון מרכז אירופה מעל לאס מנצ'ס (Las Manchas). בתחילה נוצרו שישה סדקים געשיים וניתן היה לראות מזרקות לבה. לאחר שעה נוצר ענן אפר מעל נקודת ההתפרצות הראשונה, שהגיע לגובה של 1,500 מטר. כמה קילוחי לבה זרמו דרך האזור המיוער לעבר האוקיינוס האטלנטי. לפני זה כמות רעידות האדמה עלו בחדות, בבוקר הייתה רעידת אדמה בעוצמה של 3.8. לאחר ההתפרצות הגדירו הרשויות את רמת האזהרה לאדום והחלו לפנות את האזורים בסיכון.[3][9][10] נכון ל-21 בספטמבר, פונו יותר מ-6,000 תושבים מאזור ההר, חלקם מטודוקה (Todoque), וחלקם מהעיירה אל פאסו שפונתה לאחר שנוצר סדק געשי חדש והלבה ממנו מאיימת על העיירה.[11] ב-25 בספטמבר הגיע עמוד ההתפרצות לגובה של 4 קילומטרים ושדה התעופה של האי נסגר בשל הצטברות אפר על מסלוליו.[12] ב-28 בספטמבר הגיעה הלבה לחוף האוקיינוס האטלנטי לאחר שבדרכה היא הרסה מאות בתים.[13] ב-24 בדצמבר 2021 הכריזו השלטונות בספרד שההתפרצות הסתיימה לאחר שמ-13 בדצמבר לא הייתה פעילות בהר. בסך הכל נהרסו בהתפרצות כ-3,000 מבנים, וכ-7,000 תושבים נאלצו להתפנות מבתיהם, אבל לא היו נפגעים בנפש.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קומברה וייחה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה