קומל הוא מחבת חלקה ושטוחה שמשמשת בדרך כלל להכנת טורטיות וארפות, לקלייה של תבלינים וזרעים, לצריבת בשר ועוד. מקור המילה "קומל" בשפת הנאוואטל.

קומל מברזל יצוק

קומלים לשימוש ביתי עשויים בדרך כלל מברזל יצוק כבד, וגודלם מתאים למבער אחד בכיריים (עגול) או לשני מבערים מלפנים ומאחור (אליפסה מוארכת).[1] קיימים גם קומלים קעורים מעט העשויים חרס. אלה עדיין מיוצרים ובשימוש ילידים של מקסיקו ומרכז אמריקה.

בתרבויות הילידיות והטרום-היספניות של מרכז אמריקה, הועבר הקומל מדור לדור, בטענה שהשימוש רב השנים מקנה לכלי איכויות, שמתבטאות בחימום מהיר יותר ובישול נקי יותר.

היסטוריהעריכה

מקור הקומל במקסיקו, מרכז אמריקה ובחלקים מדרום אמריקה, ושם גם עיקר השימוש בו כיום. ראשיתו של השימוש בקומל מתוארך לתקופה הפרה-קולומביאנית, לבישול טורטיות מקמח תירס על גבי קומל על אש גלויה. הקומל שימשו גם לקליית פולי קקאו. הקומל הראשונים היו פלטות חרס דקות מאוד ששוליהן מורמים מעט. חשיפתן לחום הגבוה הוביל לשבירתן התכופה, ורבות מהן התגלו בחפירות ארכאולוגיות. על שברי קומלים נמצאו שרידי קמח תירס לרוב. שברים שנמצאו בעמק אואחאקה תוארכו באמצעות פחמן-14 למאה ה-5 לפנה"ס, וכלים דמויי קומל שנמצאו באתר הארכאולוגי צ'לקטזינגו (ספ'), כ-100 ק"מ דרומית למקסיקו סיטי, תוארכו למאה ה-7 לפנה"ס.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קומל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Chelsie Kenyon. Knack Mexican Cooking: A Step-by-Step Guide to Authentic Dishes Made Easy. Rowman & Littlefield. עמ' 12–. ISBN 978-0-7627-6206-4. 
  2. ^ Paula E. Morton (15 באוקטובר 2014). Tortillas: A Cultural History. UNM Press. עמ' 14. ISBN 978-0-8263-5215-6.