קונו פון שטויבן
קונו פון שטויבן (בגרמנית: Kuno von Steuben; 9 באפריל 1855, אייזנך, פרוסיה – 14 בינואר 1935, ברלין, גרמניה הנאצית) היה גנרל גרמני, מפקד קורפוס בחיל הרגלים בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה ומפקד הארמייה ה-11 בחזית המקדונית.
.jpg) | |
| לידה |
9 באפריל 1855 אייזנך, תורינגיה, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1935 (בגיל 79) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות אינבליד  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
צבא הקיסרות הגרמנית  |
| תקופת הפעילות | 23 באפריל 1874 – 31 בינואר 1919 (44 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-36 מפקד קורפוס המילואים ה-18 מפקד הארמייה ה-11 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
אות מסדר הכתר הפרוסי אות מסדר בית הוהנצולרן פור לה מריט | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת הקריירה
עריכהקונו היה בנו של הדוכס ברנדט פון שטויבן מושל סקסוניה וגנרל מיור בצבא הפרוסי. ב-1 במאי 1871 החל את לימודיו באקדמיה הצבאית הפרוסית וב-23 באפריל 1874 הוסמך כקצין רגלים בדרגת סגן משנה. עד לראשית המאה ה-20 שילב בין תפקידי הדרכה באקדמיה הצבאית, תפקידי מטה ופיקוד על גדודי רגלים. ב-3 בפברואר 1911 מונה למפקד הדיוויזיה ה-36 והוצב בגדנסק, ומספטמבר 1913 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה פיקד על האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
עריכהעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה פון שטויבן למפקד קורפוס המילואים ה-18 במסגרת הארמייה הרביעית הגרמנית ולחם עם כוחותיו בחזית המערבית במרוץ אל הים. פון שטויבן פיקד על כוחותיו בקרב שמפאן הראשון אשר בעקבותיו עוטר בעיטור פור לה מריט, ובהמשך בקרב ורדן שבמהלכו ספג הקורפוס שבפיקודו אבדות כבידות. ב-4 ביוני 1917 מונה פון שטויבן למפקד הארמייה ה-11 הגרמנית בחזית המקדונית.
ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של הגנרל הצרפתי לואי פראנשה ד'אספרה במתקפת הוארדאר במטרה להכריע את החזית המקדונית. עיקר המאמץ רוכז נגד הארמייה ה-11 הגרמנית בפיקודו של פון שטויבן והארמייה הראשונה של צבא בולגריה בפיקודו של סטפן נרזוב. הבולגרים קרסו בשלבים הראשונים של המתקפה ופון שטויבן הסיג את כוחותיו עד לעיר ניש בסרביה. ב-12 באוקטובר הוכנעו הגרמנים על ידי הארמייה הסרבית ה-1 ונסוגו לכיוון בלגרד[1]. פון שטויבן חילק את הארמייה לשני גייסות ה-61 וה-62 והם המשיכו בנסיגה מסודרת צפונה וב-11 בנובמבר הגיעו לעיר סולנוק בהונגריה והניחו את נשקם[2]. ב-31 בינואר 1919 פרש משירות פעיל.
פון שטויבן הלך לעולמו ב-1935 והוא בן 80. הוא נקבר בבית העלמין "אינווליד" בברלין.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ פרסיליה, רוברטס מארי, "מלחמת העולם הראשונה-מתקפת הוארדאר" באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ נייג'ל ת'ומאס, ראמירו בוג'יירו, "הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה" באתר ה-גוגל ספרים (באנגלית).