פתיחת התפריט הראשי

הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה


הקיסרות הגרמנית הייתה אחת ממעצמות המרכז במהלך מלחמת העולם הראשונה, והעיקרית והחזקה שביניהן. הקיסרות הגרמנית הייתה למעצמה צבאית בעלת צבא היבשה החזק ביותר באירופה, וצי מלחמתי שנפל בעוצמתו רק מן הבריטי. מלחמת צרפת-פרוסיה בשנים 1870-71, שסימנה את איחוד גרמניה, יצרה גם מורשת של טינה בין שתי המדינות בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן. בפרוץ המלחמה, תקפה גרמניה את צרפת דרך לוקסמבורג ובלגיה (שהייתה מדינה נייטרלית דאז). כך הכריזה בריטניה מלחמה עליה, שאליה הצטרפו מדינות נוספות שהיו בעלות-בריתה ושלאחר מכן כונו מדינות ההסכמה.

הקיסרות הגרמנית
במלחמת העולם הראשונה
Flag of the German Empire.svg
צד בעימות חלק ממעצמות המרכז
תאריך כניסה לעימות 28 ביוני 1914
העילה למלחמה פלישת גרמניה לצרפת (ר' הגורמים למלחמת העולם הראשונה)
תאריך סיום העימות כניעה ב-11 בנובמבר 1918
אירועי הסיום כניעה בקומפיין שבצרפת על בסיס תוכנית ארבע עשרה הנקודות
ראש המדינה וילהלם השני, קיסר גרמניה
נתוני המדינה
אוכלוסייה 65 מיליון
נתוני הצבא
צבא הקיסרות הגרמנית 11 מיליון גויסו
תוצאות המלחמה
אבדות בנפש 2.1 מיליון לוחמים, 430,000 אזרחים
אבדות בציוד ר' חוזה ורסאי
אבדות בשטח ר' חוזה ורסאי
לחצו כדי להקטין חזרה
בולגריה במלחמת העולם הראשונהפרדיננד הראשוןהאימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונהמהמט החמישיהאימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונהפרנץ יוזףהקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונהוילהלם השני, קיסר גרמניהLeaders of the Central Powers - Vierbund.jpg
לדף הקובץ

מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה ומנהיגיהן. למידע על מעצמה או מנהיג, לחצו על החלק המתאים בתמונה

חרף הצלחות ראשוניות, גרמניה ובנות בריתה הקיזו דמן בקיפאון הצבאי של המלחמה, ובסופו של דבר נוצחו על ידי אויב, שזכה לתגבורת מרשימה בשנת 1917 עם התערבותה של ארצות הברית לטובתו. ביוני 1919 נחתם חוזה ורסאי בו ספגה גרמניה סנקציות והשפלות עצומות בנוסף לחוב אדיר אותו ריצתה עד שנת 2010, כ-92 שנים לאחר סיום המלחמה (כולל הפסקה של 22 שנים)[1].

הפסדיה של גרמניה בתוצאות המלחמה לא הסתיימו רק בחוזה – אופי התנהלותו המיליטריסטי של קיסר המדינה וילהלם השני הובילו להתפטרותו בסיום המלחמה, קריסת הרייך והקמת רפובליקה דמוקרטית לאחר מאות שנים של מסורת מונרכית, אופי מדינתי אותו הגרמנים לא הסכימו לקבל; תחושת ההתמרמרות הגרמנית אומנם הובילו לפריצת תרבות הדוניסטית סוערת, אך לריאקציה, היפר-אינפלציה, כלכלה במשבר ואבטלה מרקיעת שחקים – ולבסוף עליית הנאציזם לשלטון ומלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.