פתיחת התפריט הראשי
הקונסוליה של דנמרק באדינבורו
הקונסוליה הבלגית בירושלים

קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים". בראש הקונסוליה עומד הקונסול. כאשר הקונסוליה מספקת את כל השירותים שמספקת שגרירות, כולל שירותים קונסולריים מלאים, היא תיקרא קונסוליה כללית והעומד בראשה יהיה קונסול כללי.

בדרך כלל ממוקמת הקונסוליה מחוץ לעיר הבירה, בערים בהן יש למדינה המפעילה את הקונסוליה אינטרסים מסחריים, תרבותיים או פוליטיים. כך למשל, לישראל קונסוליה כללית בניו יורק מלבד השגרירות בוושינגטון וקונסוליה באיסטנבול מלבד השגרירות שבאנקרה. לעיתים פועלת הקונסוליה לצד השגרירות באותה עיר. כך למשל בעיר תל אביב ישנה שגרירות רוסית ובאתר אחר בעיר קונסוליה רוסית המטפלת במכלול העניינים הקונסולריים (דרכונים לאזרחי רוסיה, אשרות כניסה לרוסיה ועוד).

ככלל הקונסוליה מטפלת בכלל היחסים הבילטרליים בין המדינה המארחת לבין המדינה שהקונסוליה שלה. עניינים מדיניים אינם בתחום הפעולה הרגיל של הקונסוליה ועובדי הקונסוליה ובראשם הקונסול מסתפקים בפעילות הסברה בלבד.

לעיתים קונסוליה מוקמת במקום שבו ישנה אי בהירות לגבי מעמדה הבינלאומי של המדינה בה ממוקמת הקונסוליה. על מנת לשמר את הקשרים עם המדינה שבה הקונסוליה מחד ועל מנת שלא לפגוע באינטרסים מדיניים אחרים של המדינה שלה הקונסוליה מאידך, נוהגות מדינות במקרים כאלו לכנות את המשלחת הדיפלומטית שלהן קונסוליה ולא שגרירות. במקרה כזה עוסק הקונסול גם בעניינים מדיניים.

דוגמה שניתן להביא מיחסי החוץ של ישראל בעשור הראשון לקיומה היא חלק ממדינות העולם העדיפו שלא להגדיר את הנציגויות שלהן בישראל ברמה של שגרירות והסתפקו בקונסוליה בלבד. כך למשל נהגו הודו, אתיופיה, פורטוגל ועוד[1].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אטלס כרטא, שנים ראשונות, תש"ח-תש"ך, עמ' 90