קורטוב
קוּרטוב היא יחידת מידה קטנה לנפח של נוזלים, שנהגתה בתקופת חז"ל ומשמשת בהלכה.
מקור השם
עריכההמילה קורטוב נגזרה מהמילה קורט (גרגר קטן, קמצוץ, שמץ) שבעצמה נגזרה משמו היווני של עץ החרוב. זאת, משום שזרע החרוב, הקרט, נחשב בימי קדם לזרע בעל המשקל הקטן ביותר, וכן משום שזרעי החרוב נחשבו לבעלי משקל קבוע.
השימוש במידה
עריכהבימינו משמשת המילה 'קורטוב' לעיתים קרובות לתיאור כמות קטנה של חומר כלשהו – גם מוצק (כמו קורטוב מלח), ובהשאלה משמשת המילה לשם תיאור כל דבר מצומצם, כמו בשיר "תכול המטפחת" שתרגם אברהם שלונסקי, שם מופיעה המילה בפזמון החוזר: ”תכול המטפחת, קורטוב של נחת ויתגשם החלום”.
מידת הקורטוב אינה משמשת באופן מעשי בענייני הלכה, אך היא מופיעה בתלמוד, כדוגמה לכך שחז"ל דקדקו בשיעורי תורה, אף בדבר מועט:
כל מדות חכמים כן הוא בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן
שיעורה
עריכהלדעת בעלי תוספות שיעור הקורטוב הוא שמינית משמינית ממידת לוג, היינו שווה ערך לחלק אחד משישים וארבע של הלוג.
שיעור הלוג – שממנו כאמור נגזר שיעור קורטוב – שנוי במחלוקת בין פוסקי ההלכה, מחלקותם נובעת ממחלוקת שורשית בשיעור הביצים, האם נתקטנו מכמות שהיו בזמן חז"ל או לא:
- לדעת הרב חיים נאה שיעור הביצים הוא כפי שהיו בזמן חז"ל, ולפיכך מידת הלוג הוא 345.6 מיליליטר (סמ"ק), ושיעור קורטוב הוא 5.4 מ"ל.
הערות שוליים
עריכה- ^ החשבון הוא כך: לרב חיים נאה שיעור ביצה הוא לפי ביצה של ימינו 57.6 סמ"ק, ולוג הוא 6 ביצים, ולחזון איש שיעור הביצה שהיה בזמן חז"ל גדול יותר מימינו והוא 99.52 סמ"ק.
