קורט ויגלט
קורט ויגלט (בגרמנית: Kurt Weigelt; 5 ביוני 1884 בברלין – 5 באוגוסט 1968 בהמבורג)[1] היה מנהל עסקים גרמני של לופטהנזה ודויטשה בנק, ופושע מלחמה נאצי שנידון לשנתיים מאסר על היותו חבר-פטרון של SS.[2][3]
 | |
| לידה |
4 ביוני 1884 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1968 (בגיל 84) המבורג, גרמניה המערבית |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, רפובליקת ויימאר, גרמניה המערבית |
| השכלה |
Evangelisches Gymnasium zum Grauen Kloster |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| פרסים והוקרה |
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1954) |
  | |
מאז מלחמת העולם הראשונה, ויגלט היה בהנהלת דויטשה בנק והפך לסגן דירקטור ב-1922. הוא היה מעורב גם בתעופה מסחרית, והיה גורם מרכזי בהקמת דויטשה לופט הנזה על ידי מיזוג של כמה חברות תעופה גרמניות קיימות.[1]
מ-1934 ויגלט היה חבר-פטרון SS (מונח: Förderndes Mitglied der SS) ותמך כלכלית ב-SS. הוא עמד בראש ה-der Reichsgruppe Deutscher Kolonialwirtschaftlicher Unternehmungen (קבוצת הרייך של מפעלים כלכליים קולוניאליים גרמניים) הנאצית מאז הקמתה ב-1936. משנת 1937 היה חבר במפלגה הנאצית.[1]
ויגלט היה רשמית ראש המחלקה הכלכלית של המשרד למדיניות קולוניאלית של המפלגה הנאצית.[1] באופן לא רשמי, ווייגלט נחשב ל"שר הסודי של המושבות". הוא הכין את התזכיר "Wirtschaftspolitische Denkschrift des Kolonialpolitischen Amtes der NSDAP" (תזכיר מדיניות כלכלית של המשרד הפוליטי הקולוניאלי של ה-NSDAP) עם תוכניות לבזיזת אפריקה.[4] המלומד ורנר אוסטורף מתאר את תוכניותיו הקולוניאליות של ויגלט כעבודה בכפייה ויישוב במחנות.[5]
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוא הוכנס לרשימה של 42 אנשים מהתעשייה שהיו מבוקשים כפושעי מלחמה. הוא נעצר ונידון לשנתיים מאסר וקנס של 50,000 רייכסמארק.[1]
בשל תפקידו בממשל הנאצי ופשעי מלחמה, דויטשה בנק לא יכלו להעסיקו ישירות לאחר המלחמה, אולם הוא קיבל תפקיד מפתח בהקמתה מחדש של לופטהנזה, הפיכתו ליו"ר, שעמה היה לבנק קשר עסקי הדוק.[6] ויגלט היה יו"ר מועצת הפיקוח של לופטהנזה מאז הקמתה מחדש ב-1953 (כ-Luftag, שמו שונה ל-Lufthansa ב-1954) ועד 1960, וכיהן כנשיא כבוד של לופטהנזה עד מותו ב-1968.[7][1]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 Linne, Karsten (2008). Deutschland jenseits des Äquators?: Die NS-Kolonialplanungen für Afrika. Christoph Links Verlag GmbH. pp. 32–33.
- ^ Schlautmann, Christoph (4 במאי 2016). "World War II: A Turbulent Legacy". Handelsblatt Today. נבדק ב-24 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hofmann, Sarah Judith. "Why Lufthansa reduces its Nazi past to a sidenote". Deutsche Welle. ארכיון מ-26 במאי 2021. נבדק ב-2020-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ From »Unsere Opfer zählen nicht« - Die Dritte Welt im Zweiten Weltkrieg
- ^ Ustoff, Werner (1998). "'Survival of the Fittest': German Protestant Missions, Nazism and Neocolonialism, 1933-1945". Journal of Religion in Africa.
- ^ Nützenadel, Alexander (2020). Deutsche Bank: The Global Hausbank, 1870 – 2020. Bloomsbury. pp. 338–352.
- ^ "AS TIME FLIES BY The History of Lufthansa - The chronicle of events". lufthansagroup.com. נבדק ב-10 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)