קורט לישקה (Kurt Lischka; ‏16 באוגוסט 190916 במאי 1989) היה קצין אס אס ממוצא פולני, וראש הגסטפו בפריז בזמן כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה.

קורט לישקה
Kurt Lischka
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 באוגוסט 1909
ברסלאו, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1989 (בגיל 79)
בריהל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לישקה נולד בעיר ברסלאו (כיום ורוצלב שבתחומי פולין). לאחר שסיים לימודי משפטים בברלין עבד בבית המשפט המחוזי בברסלאו.

לישקה הצטרף לשורות האס אס בשנת 1933, וב-1938 קודם לדרגת קצין. בנובמבר של אותה שנה, בזמן אירועי ליל הבדולח, היה לישקה אחראי על מאסרם של כ-30,000 יהודים גרמנים בעיר קלן. בשנת 1939, עמד בראש "המשרד הראשי להגירת יהודים" (בגרמנית: Zentralstelle für Jüdische Auswanderung). ב-1940 מונה לישקה לעמוד בראש הגסטפו בפריז הכבושה. בתפקידו זה היה אחראי, בין השאר, על גירושם של יותר מ-76,000 בני אדם למחנות ההשמדה. בשנים 1943–1945 היה ממונה על המחלקה לענייני צ'כוסלובקיה בלשכה המרכזית לביטחון הרייך[1].

לאחר המלחמה חזר לישקה לגרמניה תחת שם מזויף. בשנת 1950 נדון בהיעדרו על ידי בית משפט צבאי בצרפת למאסר עולם[1]. בתחילת 1971 הוקרן בטלוויזיה הישראלית סרט על פושעים נאציים, בהם לישקה, החיים בשלווה בגרמניה המערבית. במרץ 1971 ארגנה העיתונאית הצרפתית ביאטה קלרספלדיחד עם בעלה סרז' קלרספלד, מבצע חטיפה להביא את לישקה מגרמניה לצרפת ולהסגירו למערכת המשפט הצרפתית, אולם המבצע כשל[2]. בסוף 1971 פעלה קלארספלד לארגן חרם של חברות מזון גדולות על עסקים עם לישקה[3]. הפגנות בדרישה להעמיד את לישקה לדין נמשכו במקביל למשפט של קלרספלד על ניסיון החטיפה שהתקיים בשנת 1974[4]. במהלך המשפט הובאו עדויות על פשעיו של לישקה[5]. ביולי 1974 הבטיח קנצלר גרמניה לנשיא צרפת לסתום את הפרצה בחוק שאפשרה ללישקה לחמוק מעונש[6]. בינואר 1975 אושרר בבונדסטאג אמנה צרפתית גרמנית שאפשרה להעמיד לדין בגרמניה פושעים נאציים שביצעו פשעים בצרפת[7]. ביולי 1978 הוגש כתב אישום נגד לישקה[8] והמשפט נפתח באוקטובר 1979[9]. במשך המשפט לישקה שתק וסנגורו טען שהראיות נגדו קלושות[10]. בית המשפט הגרמני גזר על לישקה עונש של עשר שנות מאסר, בקובעו שלישקה ידע היטב מה יהיה גורל היהודים שגירש[11]. בהמשך קוצר עונשו. לישקה השתחרר מהכלא ב-1985, וכעבור ארבע שנים נפטר.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.