קורט צייטצלר
גנרל-אוברסט קורט צייטצלר (בגרמנית: Kurt Zeitzler; 9 ביוני 1895 – 5 בספטמבר 1963), היה ראש המטה של צבא היבשה הגרמני (ה-OKH), במלחמת העולם השנייה בשנים 1942–1944.
קורט צייטצלר | |
לידה |
9 ביוני 1895 גוסמאר, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
5 בספטמבר 1963 (בגיל 68) הוהנשאו, גרמניה המערבית |
מדינה | גרמניה |
השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
דרגה | גנרל-אוברסט |
תפקידים בשירות | |
ראש מטה ה-OKH | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
ביוגרפיה
עריכהקריירה מוקדמת
עריכהצייטצלר היה בנו של כומר מהעיירה גוסמאר שבברנדנבורג. כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לצבא הגרמני כחייל פשוט, ובשל הצטיינותו בלחימה קודם לדרגת קצונה ומונה למפקד פלוגת חיל רגלים. לאחר תום המלחמה נותר ברייכסווהר כאיש צבא הקבע, ושירת כקצין מטה. בשנת 1937 היה לקצין המטה של ה-OKH, מפקדת כוחות היבשה של הוורמאכט.
מלחמת העולם השנייה
עריכהבספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה לקצין המטה של הקורפוס ה-22 בארמייה ה-14, ושירת תחת הגנרל וילהלם ליסט במהלך הפלישה הגרמנית לפולין. במרץ 1940 היה לראש מטה קבוצת השריון בראשה עמד אוואלד פון קלייסט, שהיה לה חלק מכריע בניצחון הגרמני במערכה על צרפת. לאחר מכן שירת בפיקודו של פון קלייסט במהלך הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה וליוון, ובתחילת מבצע ברברוסה, הוא הפלישה הגרמנית לברית המועצות. במאי 1941 זכה לעיטור צלב הברזל.
בשנת 1942 נשלח לצרפת והיה שם לקצין מטה בקבוצת ארמיות D, בפיקודו של גרד פון רונדשטט בעת הניצחון הגרמני בהדיפת הפשיטה על דייפ באוגוסט 1942.
בספטמבר 1942 התגברו הוויכוחים בין היטלר וראש המטה של ה-OKH גנרל פרנץ האלדר. הצבא הגרמני התקדם במהירות לעבר הוולגה והיטלר היה בטוח שהצבא הרוסי מחוסל. האלדר היה שקול יותר ואכול ספקות בהסתמכו על דו"חות מודיעין על התגברות הצבא הרוסי. היטלר ביטל דו"חות אלה בבוז. היטלר התרשם מדיווחיו האופטימים של צייטצלר וב-24 בספטמבר 1942 פיטר את האלדר ומינה במקומו את צייטצלר.
בעת קרב סטלינגרד ניסה צייטצלר לשכנע את היטלר להורות לגנרל פרידריך פאולוס לסגת מסטלינגרד ולפרוץ את הכיתור. הוא הזדהה עם מצוקתם של החיילים הנצורים שם וצמצם את מנת המזון שלו לרמת מנותיהם. תוך שבועיים הוריד 13 ק"ג ממשקלו אך היטלר ששמע על הדיאטה הזאת ממרטין בורמן, הורה לו לחזור לאכילה רגילה.
לאחר התבוסה בסטלינגרד החל הצבא הגרמני להשתקם לקראת מערכה נוספת בקיץ 1943. הוצעו שתי תוכניות: גנרלפלדמרשל אריך פון מנשטיין הציע לערוך את ההתקפה בדרום בגזרת נהר הדונייץ ואילו צייטצלר ומפקדת OKH הציעו לערוך את המתקפה באזור מבלט קורסק. היטלר קיבל את הצעת ה-OKH בגלל שהייתה בגזרת שטח קטנה יחסית וללא צורך בנסיגה מוקדמת. צייטצלר ומפקדתו תכננו את ההתקפה שכונתה בקוד ציטאדלה (מצודה). ההכנות התארכו בגלל קצב הייצור האיטי של הטנקים ובתקופה זו עמדו הרוסים על כוונת הגרמנים והזרימו למקום כוחות עצומים של חי"ר, שריון, ארטילריה ומטוסים.
כשנפתח קרב קורסק ב-4 ביולי 1943 גילו הרוסים התנגדות עיקשת. הגרמנים לא הצליחו לכתר את מבלט קורסק וב-12 ביולי 1943 הורה היטלר על הפסקת המתקפה. למרות שהרוסים איבדו יותר חיילים וטנקים מהגרמנים, היה בכוחם למלא חסרים אלה ומבחינה זו היה הקרב לכישלון מבחינת הגרמנים שמאז נסוגו כל הזמן עד לסיום המלחמה.
לאחר כישלון קרב קורסק הורעו היחסים בין היטלר וצייטצלר. ב-10 ביוני 1944 הוא קרא את צייטצלר לשיחה בחווילתו בברגהוף, ופיטר אותו. נמסר כי הוא התפטר מסיבות רפואיות. היטלר לא דיבר איתו מאז ובינואר 1945 הוא הדיח אותו מהצבא ואסר עליו ללבוש מדים.
לאחר המלחמה נאסר צייטצלר על ידי הבריטים והוחזק כשבוי מלחמה עד פברואר 1947.
ב-25 בספטמבר 1963 מת צייטצלר בהוהנשאו שבבוואריה, והוא בן 68 שנים.
לקריאה נוספת
עריכה- אנטוני ביוור: סטלינגרד, הוצאת יבנה, 2000
- אלן קלרק: מבצע ברברוסה הוצאת מערכות, 1972