קורפוס הפאנצר ה-39 (ורמאכט)

(הופנה מהדף קורפוס הפאנצר ה-39)

קורפוס הפאנצר ה-39גרמנית: XXXIX. Panzerkorps) היה קורפוס שריון של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

קורפוס הפאנצר ה-39
XXXIX. Panzerkorps
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט ורמאכט
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1 בפברואר 19408 במאי 1945 (5 שנים)
מלחמות
פיקוד
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הקמת הקורפוס

עריכה

הקורפוס הוקם ב-1 בפברואר 1940 בשם "הקורפוס ה-39", והועמד תחת פיקוד גאורג-הנס ריינהרדט, ופעילותו המבצעית הראשונה הייתה במסגרת קבוצת ארמיות A במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה.

המערכה על צרפת

עריכה

בתחילת המערכה על צרפת היה הקורפוס בעתודה, ורק ב-12 במאי 1940 הוכנס הקורפוס לפעולה כחלק מהארמייה ה-18 בפיקודו של גאורג פון קיכלר. הקורפוס שכלל את דיוויזיית הפאנצר ה-9 ואת הדיוויזיה ה-254, נועד לסייע בכיבוש מבצר הולנד. בשלב זה עדיין היה רוב הצבא ההולנדי שלם, וארבע הערים העיקריות של "מבצר הולנד" טרם נכבשו. על מנת לאלץ את ההולנדים להיכנע, הפציצו הגרמנים את רוטרדם ב-14 במאי. לעיר נגרם נזק חמור. מרכז העיר הושמד, מאות נהרגו, וכ-80,000 איש איבדו את בתיהם. ממשלת הולנד חששה כי המשך ההתנגדות עלול לגרום לכך, שערים הולנדיות נוספות יסבלו מגורל דומה. לכן היא הסכימה להיכנע ב-15 במאי, והצבא ההולנדי חדל לשמש גורם בהמשך המערכה. המלכה וילהלמינה יצאה לגלות, והקימה ממשלה גולה בבריטניה. הצבא ההולנדי במושבות המשיך להילחם, וכוח הולנדי קטן המשיך להילחם במשך שלושה ימים נוספים, כשהוא מתבצר באזור זיילנד, עד שהוכנע אף הוא.

לאחר כניעת הולנד הועבר הקורפוס להתארגנות מחדש, וב-1 ביוני הוכפף ל"קבוצת הפאנצר גודריאן". הקורפוס פעל ב"מבצע אדום" בגזרה המזרחית, וכבש את בלפור בסמיכות לגבול השווייצרי, שם נפגש עם כוחות מהארמייה השביעית בפיקוד גנרל פרידריך דולמן, ובכך כותרה כל קבוצת הארמיות השלישית הצרפתית (שכללה את הארמיות השנייה, השלישית, החמישית, והשמינית), שב-22 ביוני נכנעה כולה כגוף אחד.

לאחר המערכה על צרפת הוקצה הקורפוס לצורך כיבוש גיברלטר, אך עקב סירובו של פרנקו להשתתף במבצע, המבצע בוטל והקורפוס הועבר לפרוסיה המזרחית.

מבצע ברברוסה

עריכה

בתחילת מבצע ברברוסה היה הקורפוס חלק מארמיית הפאנצר השלישית בפיקוד הרמן הות, והשתתף בקרב סמולנסק. ב-16 באוגוסט 1941 הועבר הקורפוס לסייע בכיבוש לנינגרד תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-11 בנובמבר 1941 מונה הנס-יירגן פון ארנים למפקד הקורפוס, שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון.

1942 - 1945

עריכה

ב-9 ביולי 1942 הוסב הקורפוס לקורפוס פאנצר, והועבר תחת פיקוד הארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז. ב-1 בדצמבר 1942 מונה רוברט מרטינק למפקד הקורפוס, ופיקד עליו במהלך קרב רז'ב השני. ב-14 בנובמבר 1943 מונה קרל פיכלר למפקד הקורפוס, וב-18 באפריל 1944 חזר מרטינק לפקד על הקורפוס, ופיקד עליו בתחילת מבצע בגרטיון. ב-28 ביוני 1944 נהרג מרטינק, וב-29 ביוני 1944 מונה דיטריך פון זאוקן למפקד הקורפוס, שהיה חלק מהארמייה הרביעית ובהמשך חלק מהארמייה התשיעית ומארמיית הפאנצר השלישית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ובמהלך אוגוסט 1944 הצליח פון זאוקן לבלום את התקדמות הרוסים לפני ורשה. בהמשך לחם הקורפוס באזור קורלנד, וב-15 באוקטובר 1944 מונה קרל דקר למפקד הקורפוס, ופיקד עליו במהלך הקרב על הבליטה. לאחר מכן לחם הקורפוס בפרוסיה המזרחית ובמרכז גרמניה, וב-21 באפריל 1945 מונה קרל ארנדט למפקד הקורפוס, שפיקד עליו עד סוף המלחמה.

מפקדים

עריכה

סדר הכוחות לאורך המלחמה

עריכה

המערכה על צרפת

עריכה

במערכה על צרפת כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

מבצע ברברוסה

עריכה

במהלך מבצע ברברוסה כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קרב רז'ב הראשון

עריכה

במהלך קרב רז'ב הראשון כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

מבצע בגרטיון

עריכה

במבצע בגרטיון כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

הקרב על הבליטה

עריכה

במהלך הקרב על הבליטה כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קישורים חיצוניים

עריכה