קו פנתר-ווטן

קו פנתר-ווטן, הידוע גם בכינוי החומה המזרחית (בגרמנית: Panther-Stellung או Ostwall) היה קו הגנה שנבנה על ידי הוורמאכט בחזית המזרחית ב-1943.

מפה של החזית המזרחית ב-1943. ניתן לראות את קו פנתר-ווטן, המסומן באדום.

תכנון

לאחר סדרת נסיגות של הוורמאכט בחזית המזרחית בשנת 1942, נשמעו קולות בתחילת 1943 לבניית קו ביצורים בעומק השטח, לאורך נהר הדנייפר. לאחר קרב קורסק והפלישה לאיטליה הצורך היה לשימור הכוחות במזרח ולמעבר לתוכניות הגנה, ובאוגוסט של אותה השנה הורה היטלר על בניית קו ביצורים, בהשלימו עם נטישת כל אסטרטגיית תקיפה עתידית במזרח.

חלק גדול מקו ההגנה תוכנן להיבנות לאורכו של נהר הדנייפר, ממערב לסמולנסק ועד לים השחור. הקו המתוכנן חורג מגדות הדנייפר רק במקומות בהם מתפצלים ממנו יובלים מרכזיים אחרים, ומאפשרים את אותן יכולות ההגנה. מדרום לשם, במערבו של מחוז דניפרופטרובסק במקום בו הדנייפר מתפתל לכיוון מערב, הוחלט על בניית הקו ממזרח לדנייפר במטרה למנוע פינוי או בידוד של חצי האי קרים. אמנם, הקו אינו מספק הגנה על מצר פרקופ, המחבר את חצי האים אל יבשת אירופה.

מצפון לסמולנסק תוכנן הקו מויטבסק לפסקוב, ומשם דרך הגדה המערבית של אגם פייפסי והדלתא שלו לים הבלטי בסמוך לעיר נרבה.

כאשר ניתנה הפקודה על בניית קו פנתר-ווטן, ב-11 באוגוסט 1943, הוורמאכט אחז בעמדות שהיו רחוקות לעיתים מאות קילומטרים מקו הביצורים המתוכנן, ככלל לאורך נהר הסוורסקי דונץ ולאורך קו שהשתרע מסמולנסק ועד לנינגרד בצפון.