קירוב (מחוז)
מחוז קירוב (ברוסית: Кировская область; תעתיק: קירובסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של הוולגה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של הוולגה | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של הוולגה-וויטקה | ||
| מושל | איגור וסילייב | ||
| בירת האובלסט | קירוב | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 7 בדצמבר 1934 | ||
| שטח | 120,800 קמ"ר (דירוג: 30) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 1,283,238 (נכון ל־1 בינואר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 11.1 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 58°46′00″N 49°50′00″E / 58.766666666667°N 49.833333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.gov-vyatka.ru | |||
  | |||
האזור גובל במזרח עם טריטוריית פרם ואודמורטיה, בצפון עם רפובליקת קומי ואזור ארכנגלס, במערב עם אזור וולדה, קוסטרומה, ניז'ני נובגורוד, בדרום עם הרפובליקות של מארי אל וטטרסטן. שטחו של אזור קירוב הוא 120,374 קמ"ר, והאוכלוסייה מנתה 1.297 מיליון איש בשנת 2016. האקלים באזור הוא יבשתי ממוזג, עם חורפים חמים יחסית (טמפרטורה ממוצעת -13C) וקיצים קרירים (טמפרטורה ממוצעת + 18C).[1]
המחוז הוקם ב-7 בדצמבר 1934 (תוך פיצול ממחוז גורקי דאז). המחוז מחולק ל-39 אזורים מוניציפליים ו-6 אזורים עירוניים.
שטח משמעותי של המחוז מכוסה ביערות.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
עד למאה ה-12 בשטח המחוז התגוררו אנשי מרי, קומי ושבטים מקבוצה פינו-אוגורית נוספים. החל מסוף מאה ה-12- תחילת המאה ה-13 בשטחים הפתוחים התחילו להתגורר רוסים, בעיקר מנובגורוד.
באותה תקופה גם הוקמה העיר המרכזית באזור - וויאטקה (קירוב הנוכחי). בשנת 1393 השטחים סופחו לנסיכות מוסקבה. בסוף המאה ה-14 ההנהגה המקומית הכריזה על עצמאות ממוסקבה. לאחר קרבות עזים, המרד דוכא וההנהגה המקומית גורשה מהעיר.
דמוגרפיהעריכה
כ-72% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. העיר הגדולה - קירוב ובה מתגוררים כ-467 אלף תושבים. הרוסים מהווים כ-92% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, יש קהילות גדולות של טטרים (כ-2.2%), מרי (כ-2.6%) ואודמורטים (כ-1.4%).
כלכלהעריכה
בשטח המחוז נמצאים מרבצים גדולים של פוספטים.
