פתיחת התפריט הראשי

אולוס קלאודיוס כאראקס

סנאטור והיסטוריון רומאי
(הופנה מהדף קלאודיוס כאראקס)

אולוס קלאודיוס כאראקסלטיניתAulus Claudius Charax) היה סנאטור והיסטוריון רומאי במאה ה-2 לספירה, שהחזיק במספר תפקידים בשירות הקיסר. הוא שירת כקונסול בנונדיניום (תקופת שירות קצרה משנה אחת) אפריל–יוני 147 לספירה, לצד עמיתו הקונסול קווינטוס פופיקיוס קורנוטוס (אנ'). כאראקס כתב חיבור היסטורי בארבעים ספרים בשם "הלניקה" (Hellenika), שמתוכו שרדו רק קטעים.

חייועריכה

מסלול המשרות של כאראקס ידוע בחלקו מתוך כתובת יוונית שהוצבה בפרגמון. כתובות במקומות אחרים באסיה הקטנה ויוון מספקות פרטים אחרים על חייו.

ייתכן ובמהלך מסעותיו בפרובינקיות המזרחיות, הקיסר אדריאנוס פגש את כאראקס. יש שפע של עדויות שכאראקס היה אמיד מאד; נכסיו כללו מפעל גדול לאריחים. בהיותו די עשיר ואדם תרבותי, הוא ככל הנראה קסם לקיסר ההלנופיל (אוהב התרבות ההלניסטית) שהחליט להקל על בחירתו לקוואיסטור; משרה זו הכניסה אותו לסנאט. הכתובת מפרגמון מאשרת שכאראקס כיהן במשרתו בפרובינקיה של סיציליה, ואז מוסיפה את ההערה המתמיהה שהוא נבחר למלא מקום פנוי (אנ')‏ – inter aedilicios, או כאיידיל – מה שהיה הגיוני יותר אם כאראקס דילג על משרת הקוואיסטור. ייתכן, אם כן, שהאדם שכתב את הכתובת התבלבל לגבי בחירתו זו של כאראקס.

לאחר מכן התקדם כאראקס למשרת פראיטור, ולאחריה הוא קודם בקצב מהיר. הוא מונה לקוראטור של  ויה לטינה (אנ'), וכיהן במשרה זו בין השנים 138–141 לערך. מיד לאחר מכן מונה ללגאטוס או מפקד הלגיון השני אוגוסטה, שהיה מוצב בפרובינקיה בריטניה, ובמשרה זו כיהן בין השנים 141–144 לערך. במרוצת השנים הללו היה הלגיון עסוק במלחמות של המושל קווינטוס לוליוס אורביקוס בסקוטלנד, ובבנייתה של חומת אנטונינוס. לאחר מכן היה כאראקס מושל פרובינקיה קיליקיה (אנ'), וכיהן במשרה זו עד סביבות זמן כהונתו כקונסול.

בשלב זה המידע בכתובת של פרגמון מסתיים, והדבר מצביע על כך שהיא נכתבה זמן קצר לאחר תקופת הקונסולות של כאראקס. כאן נוספים פרטי מידע מתוך הכתובות האחרות. כאראקס בנה על חשבונו את אולם הכניסה (propylon) לאסקלפיאיון (Asklépiéion) בפרגמון. כתובת אחרת מספרטה מעידה שהוא היה פאטרונומוס (Patronomos, "שומר החוק") בסביבות אמצע המאה ה-2; זו הייתה משרה שלעיתים החזיקו בה נכרים מכובדים.

אזכור היהודים בחיבורועריכה

סטפנוס מביזנטיון מצטט בערך "עברים" במילונו הגאוגרפי את כאראקס, שאומר ש"כך נקראים יהודים על שם אברמון (אברהם)". אולם לא ניתן לדעת באיזה הקשר התייחס כאן כאראקס ליהודים. ההסבר לפיו מקור השם "עברים" הוא בשם "אברהם", נמצא כבר בקטעים מתוך חיבורו של הסופר היהודי-הלניסטי ארתפנוס (המאה ה-2 לפנה"ס), אולם הצורה הכמו-יוונית "אברמון" אינה ידועה משום מקום אחר.[1]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CIII. Claudius Charax of Pergamum, pp. 160–161 (מנחם שטרן)