קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים
קלאופטרה הראשונה אפיפנס (סביבות 204 – 176 לפנה"ס) הייתה נסיכה מבית סלאוקוס. היא נישאה לתלמי החמישי בשנת 193 לפנה"ס והפכה למלכת מצרים.
 | |
| לידה | סביבות 204 לפנה"ס |
|---|---|
| פטירה | סביבות 176 לפנה"ס |
| בן או בת זוג |
תלמי החמישי  |
  | |
משפחתה
עריכהקלאופטרה הייתה בתם של אנטיוכוס השלישי ולאודיקה השלישית, אחותם של אנטיוכוס הרביעי וסלאוקוס הרביעי שהיו מלכים בבית סלאוקוס.
היו לה לפחות 3 ילדים:
- תלמי השישי שנולד בשנת 186 לפנה"ס.
- קלאופטרה השנייה שנולדה בשנת 185 לפנה"ס.
- תלמי השמיני שנולד בשנת 184 לפנה"ס.
קורות חייה
עריכהבשנת 197 לפנה"ס, כבש אנטיוכוס השלישי מספר ערים באסיה הקטנה שהיו לפני כן בשליטת בית תלמי. הרומאים תמכו במצרים. במסגרת משא ומתן לשלום שהתנהל בשנת 196 לפנה"ס בין הצדדים בליסימאכיה (אנ') (עיר הלניסטית בתראקיה), הציע אנטיוכוס להשיא את בתו קלאופטרה עם תלמי החמישי. הם התארסו ב-195 לפנה"ס והתחתנו ברפיח ב-193 לפנה"ס. באותה עת היה תלמי החמישי בן 16 וקלאופטרה הראשונה בת כ-10 שנים. על פי יוסף בן מתתיהו קלאופטרה קיבלה כנדוניה לנישואים את קוילה-סוריה ולכן טענו מלכי בית תלמי שהשטח הזה שייך למצרים. הוא כותב: ”אחרי הדברים האלו כרת אנטיוכוס ברית ידידות עם תלמי ונתן לו את בתו קלאופטרה לאשה וויתר לו בתורת נדוניה על חילת סוריה ועל שומרון ועל יהודה ופיניקיה”.[1] בפועל הבעלות על האזור נשארה ביד הסלאוקים שקיבלו את השטח בעקבות קרב בניאס שהתרחש בשנת 198 לפנה"ס.
באלכסנדריה נקראה קלאופטרה "הסורית". כחלק מפולחן בית תלמי היא הוכתרה יחד עם בעלה בתואר אפיפנס. בנוסף בהתאם למסורת המצרית נקראה גם אחותו של תלמי החמישי. בוועידה של כוהני דת מצריים שהתקיימה בממפיס בשנת 185 לפנה"ס, הועברו אליה כל הכיבודים שתלמי החמישי קיבל בשנת 196 לפנה"ס ונכתבו על גבי אבן רוזטה.
בשנת 187 לפנה"ס קיבלה מינוי של יועץ רם מעלה למלך, ובשנת 180 לפנה"ס לאחר מותו של בעלה, שלטה קלאופטרה כעוצרת במצרים בשם בנה תלמי השישי. היא הייתה המלכה המצרית הראשונה ששלטה לבדה על מצרים. ניתן להסיק זאת מטקסטים שנכתבו על גבי פפירוסים שנכתבו בין השנים 176-179 לפנה"ס, בהם היא מופיעה בתואר "תיאה אפיפנס" ושמה מופיע לפני שמו של בנה. היא גם טבעה מטבעות שבהם שמה מופיע לפני שמו של בנה.
זמן קצר לפני מותו תכנן תלמי החמישי לצאת למלחמה כנגד בית סלאוקוס שנשלט באותה עת על ידי סלאוקוס הרביעי שהיה אחיה של קלאופטרה. עם עלייתה לשלטון היא הפסיקה את כל ההכנות ליציאה למלחמה.
קלאופטרה מתה בסביבות 176 לפנה"ס, 4 שנים לאחר הפיכתה לעוצרת ושליטה במצרים.
ממצא ארכאולוגי בישראל
עריכהבשנת 2010 בעת חפירות שבוצעו בתל קדש שבגליל העליון על ידי משלחת חפירות של אוניברסיטאות מישיגן ומינסוטה, נמצא מטבע זהב הנושא דמות אישה. משקלו של המטבע הוא 27.71 גרם הנחשב מטבע גדול. גודלו של המטבע הוא פי 6 ממשקל של מטבע ממוצע. על פי השערתו של דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, הדמות המוטבעת על המטבע היא של ארסינואי השנייה או קלאופטרה הראשונה.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- Cleopatra I באתר PTOLEMAIC DYNASTY
- קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, סעיף 154 (יש לציין שהמחקר חלוק בשאלה האם יש לקבל פרט זה כעובדה).
- ^ מטבע זהב נדיר בן 2,200 שנה התגלה בתל קדש