תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח. הגן מכיל שני אתרים: תל קדש שמדרום־מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון־מזרח לכביש. התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.

תל קדש
Kedesh.JPG
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 33°06′42″N 35°31′46″E / 33.111638°N 35.529517°E / 33.111638; 35.529517
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המקדש הרומאי בתל קדש
שער המקדש הרומאי בתל קדש
גומחה להזרמת דם הקורבן ובה דמות עטויה טוגה
סרקופגים בתל קדש
המקדש הרומי בתל קדש, מראה משביל ההליכה הסובב את התל.

קדש (עיר מקראית)עריכה

תל קדיס מזוהה כמקומה של העיר "קדש בגליל בהר נפתלי" המוזכרת בבספר יהושע כאחת מערי המקלט לרוצחים בשגגה: ”וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.”[1] וכעיר לויים: ”וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, עָרִים שָׁלֹשׁ.”[2][3].

מכיוון שיש עוד ערים המכונות "קדש" בתנ"ך, בהם קדש נפתלי, שמקובל לטעון שהיא עיר אחרת מקדש בהר נפתלי, והמזוהה עם ח'ירבת־קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל, קדש שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר, קדש ביהודה וקדש ברנע, אזכורים סתמיים של "קדש" דורשים פענוח לזיהוי העיר אליה מכוון הכתוב. עם זאת, מקובל לזהות את האזכורים הבאים עם קדש בהרי נפתלי[4]:

  • העיר הכנענית המנוייה ברשימת הערים שנכבשה על ידי יהושע[5]
  • העיר שנכבשה על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס: ”בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.”[6]

כתבים חוץ מקראייםעריכה

בתעודות מצריות יש מגוון אזכורים של "קדש", המזוהות כולן על ידי חלק מהחוקרים כקדש על הארנת. עם זאת, חלק מהחוקרים מזהים את "קדש" שבראש רשימת ערי סוריה וארץ ישראל של תחותמס השלישי ו/או את קדש שבתבליט של סתי הראשון כקדש שבהרי נפתלי[4].

קדש נזכרת בפפירוסים של זנון. בספר חשמונאים א' מוזכרת קדש בקרב בין יונתן החשמונאי ודמטריוס הראשון. על פי יוסף בן מתתיהו, טיטוס קבע בה את מחנהו לקראת צאתו לקרב ביוחנן מגוש חלב.

ארכאולוגיהעריכה

חפירת בדיקה נערכה בשנת 1953 על ידי יוחנן אהרוני, ובה בלטו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. בשנים 1997–2010 התנהלו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. נחשף מבנה מנהלי פרסי ומעליו מבנה הלניסטי בגודל 56×40 מטר. זה ננטש באמצע המאה השנייה לפני הספירה (תקופת מרד החשמונאים) אך שב לפעילות. ב־2010 נמצא מטבע תלמיי ייחודי שמוקדש לארסינואי השנייה.

בתל קדש נמצאו השפעות פיניקיות רבות, בהקשרים הלניסטיים.[7]

המקדש הרומאי בצד הצפון־מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי־פיניקי בתקופה הרומאית.

נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. אחד הפתחים מעוטר בדמות עטויה טוגה.

בשנים 1977–1976 נערכו סקרים מקיפים באזור על ידי אשר עובדיה, משה פישר וישראל רול. בשנים 1981, 1983, 1984 נערכו על ידם חפירות מלאות באתר. על פי החופרים נבנה המקדש בסביבות שנת 117 לספירה, ונראה שחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה.

ברחבי האתר ובעיקר ליד המעיין פזורים סרקופגים גדולים. תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.

בקרבת האתר תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899, נמצא מאוזוליאום עתיק בחורבנו. במאה ה־19 בזמן סקר ארץ־ישראל המערבית, שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך – קדיס (אנ').

אתרים נוספיםעריכה

כיום מצוין באיזור קבר של השבטים אשר (דמות מקראית) ואחיו נפתלי.[8]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה