קלוד כהן-טנוג'י

קלוד כהן־טנוג'י (בצרפתית: Claude Cohen-Tannoudji; נולד ב-1 באפריל 1933) הוא פיזיקאי יהודי-צרפתי, זוכה פרס נובל לפיזיקה, לשנת 1997. אחד החוקרים הבולטים בתחום האופטיקה הקוונטית.

קלוד כהן-טנוג'י
Claude Cohen-Tannoudji

לידה	1 באפריל 1933 (בן 89) קונסטנטין, אלג'יריה הצרפתית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אקול נורמל סופרייר Lycée Émir Abdelkader הפקולטה למדעים של פריז סורבון
מנחה לדוקטורט	אלפרד קסטלר, Pierre Daure
מוסדות	קולז' דה פראנס (2004) אוניברסיטת פייר ומארי קירי (1973) הפקולטה למדעים של פריז (1970) אוניברסיטת ליידן (6 בינואר 1988–1 ביולי 1988) אוניברסיטת ליידן (1988–1988) Kastler–Brossel Laboratory סורבון
תלמידי דוקטורט	סרז' הרוש, Jean Dalibard
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר הצטיינות המדעית הלאומית (2004) עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1985) פרס לילינפלד (1992) מדליית כסף של CNRS (1964) מדליית יאנג (1979) מדליית מאטאוצ'י (1995) פרס הארווי (1996) פרס ז'אן ריקר (1971) פרס נובל לפיזיקה (1997) מדליית הזהב של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (1996) פרס אנדרה (1979) פרס שלושת הפיזיקאים (1986) פרס גה-ליסאק-הומבולדט (1990) פרס פול לנז'בן (1963) צלב גדול של לגיון הכבוד (25 במרץ 2016) פרס צ'ארלס טאונס (1993) מדליית הזהב של מועצת המחקר הלאומית של ספרד (10 במאי 2005)
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
פיתוח טכניקה לקירור ולכידה של אטומים באמצעות לייזרים.

קורות חיים

כהן־טנוג'י נולד לאברהם כהן־טנוג'י ושרה לבית סבאח בקונסטנטין באלג'יריה הצרפתית. מוצאה של משפחתו הוא מטנג'יר שבמרוקו הספרדית (וזה מקור "טנוג'י" שבשם משפחתו), והיא הגיעה לאלג'יריה דרך תוניסיה. כהן־טנוג'י מעיד כי למד מאביו את מה שהוא רואה כמאפייני היסוד של המסורת היהודית: חקר, לימוד ושיתוף הידע. הוא למד בבית ספר יסודי ותיכון באלג'יריה, ובשנת 1953 עבר לפריז כדי ללמוד ב"אקול נורמל סופרייר", ושם למד עד 1957. בתחילת לימודיו נמשך למתמטיקה, אך אישיותו הכובשת של מורהו לפיזיקה, אלפרד קסטלר (חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1966), גרמה לו לבחור בפיזיקה.

בשנת 1958 נישא לז'קלין לבית ואיירט (Veyrat), מורה לפיזיקה ולכימיה בבית ספר תיכון, ונולדו להם שלושה ילדים. בנם הבכור, אלן, נפטר ממחלה בשנת 1993. לקלוד אח בשם ז'יל, פיזיקאי אף הוא. בנו של ז'יל, דניז, הוא היסטוריון, אשר כתב, בין היתר, חיבור היסטורי מקיף, המתעד את תולדות משפחת כהן-טנוג'י מאז רב ישמעאל כהן טנוג'י, לפני כ-400 שנה.

כהן־טנוג'י התגייס לצבא צרפת, ושירת בו במשך 28 חודשים. חלק משירותו עשה ביחידה מדעית. בשנת 1960 חזר להשלמת לימודי המחקר שלו, ובשנת 1962 הגיש את הדוקטורט שלו בפיזיקה בהדרכת אלפרד קסטלר וז'אן בוסל. עם תום לימודיו, קיבל משרת הוראה באוניברסיטת פריז. כתוצאה מפעילות הוראה זו כתב את הספר "מכניקת הקוונטים" (יחד עם שני עמיתים), הנחשב לספר לימוד מרכזי בתחום זה.

בשנת 1973 התמנה לפרופסור ב-קולז' דה פראנס, שהוא מוסד לימודים שהכניסה אליו פתוחה לכל, והפרופסורים בוחרים נושאי לימוד כראות עיניהם. בעקבות פעילות זו חיבר (עם עמיתים) ספרים העוסקים באלקטרודינמיקה קוונטית ובאופטיקה קוונטית.

החלק הידוע יותר בעבודתו הוא פיתוח טכניקה לקירור ולכידה של אטומים באמצעות לייזר. על עבודתו זו זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1997 יחד עם סטיבן צ'וּ וויליאם פיליפס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלוד כהן-טנוג'י בוויקישיתוף

• קלוד כהן-טנוג'י, באתר פרס נובל (באנגלית)
• Claude Cohen-Tannoudji, דף הבית
• קלוד כהן-טנוג'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)