קלווין נאט

שחקן כדורסל אמריקאי

קלווין לאון נאטאנגלית: Calvin Leon Natt; נולד ב-8 בינואר 1957) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1979–1990. בעונת 1984/1985 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר כשחקן דנוור נאגטס, וממוצעיו הכוללים לאורך 11 עונותיו ב-NBA הם 17.2 נקודות, 6.8 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק.[1] אחיו הצעיר קני נאט היה אף הוא כדורסלן מקצועי בין השנים 1980–1989, ומאז שנת 1994 משמש כמאמן כדורסל.

קלווין נאט
Calvin Natt
לידה 8 בינואר 1957 (בן 67)
מונרו, לואיזיאנה, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד, פאוור פורוורד
גובה 1.98 מטרים
מכללה אוניברסיטת לואיזיאנה במונרו
דראפט בחירה שמינית, 1979
ניו ג'רזי נטס
קבוצות כשחקן
1979–1980
1980–1984
1984–1989
1989
1989–1990
ניו ג'רזי נטס
פורטלנד טרייל בלייזרס
דנוור נאגטס
סן אנטוניו ספרס
אינדיאנה פייסרס
הישגים כשחקן
בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA(1985)
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(1980)

קריירת מכללות

עריכה

נאט נולד בעיר מונרו שבלואיזיאנה, וגדל בבאסטרופ הסמוכה. בין השנים 1975–1979 למד באוניברסיטת לואיזיאנה במונרו, וב-4 עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה רשם ממוצעים של 23.9 נקודות ו-11.9 ריבאונדים למשחק. בעונתו האחרונה, 1978/1979, זכה בתואר שחקן העונה של מחוז TAAC, ונבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[2]

קריירה מקצועית

עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1979 נבחר נאט בבחירה השמינית, על ידי ניו ג'רזי נטס.[3] במחצית הראשונה של עונת הרוקי שלו הצטיין בניו ג'רזי, והעמיד ממוצעים של 19.7 נקודות ו-9.7 ריבאונדים למשחק.

בפברואר 1980, לאחר 53 משחקים בלבד עם הנטס, הועבר נאט בטרייד לפורטלנד טרייל בלייזרס בתמורה למוריס לוקאס ושתי בחירות דראפט עתידיות.[4] ב-4 וחצי עונותיו בפורטלנד היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצתו, לצד ג'ים פקסון ומייקל תומפסון, ורשם ממוצעים של 17.2 נקודות ו-6.9 ריבאונדים למשחק. ב-4 מתוך 5 העונות העפילו הטרייל בלייזרס לשלב הפלייאוף, אך לאורך התקופה ניצחו סדרת פלייאוף אחת בלבד (1982/1983).

לקראת עונת 1984/1985 הועבר יחד עם פאט ליבר, ויין קופר ושתי בחירות דראפט עתידיות לדנוור נאגטס, בתמורה לקיקי ואנדוויי.[5] בעונתו הראשונה בדנוור קלע שיא קריירה של 23.3 נקודות בממוצע למשחק, נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA, והוביל את הקבוצה לצד אלכס אינגליש למאזן השני בטיבו באזור המערבי, 52–30. בפלייאוף 1985 גברו הנאגטס על סן אנטוניו ספרס (3–2) ויוטה ג'אז (4–1), בדרך למפגש מול לוס אנג'לס לייקרס בגמר המערב. בסדרה מול הלייקרס המשיך נאט להציג יכולת טובה, עם 22.4 נקודות למשחק, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 1–4 מול האלופה שבדרך. במשחק הראשון של פלייאוף 1986 קלע נאט שיא קריירה של 40 נקודות מול פורטלנד,[6] עליה גברה דנוור בטרם הפסידה מול יוסטון רוקטס בחצי גמר המערב. במשחק הראשון של עונת 1986/1987 סבל נאט מקרע בגיד האכילס של רגלו הימנית, ונאלץ להחמיץ את כל המשך העונה.[7] בעוד שב-7 עונותיו עד לפציעה קלע 18.4 נקודות בממוצע למשחק, ב-4 עונותיו מאז הפציעה שותף ב-65 משחקים בלבד וקלע 7.2 נקודות למשחק.

בינואר 1989 נשלח לצד ג'יי וינסנט בטרייד לסן אנטוניו ספרס, בתמורה לדייב גרינווד ודרווין קוק.[8] לאחר 10 משחקים בסן אנטוניו שוחרר נאט מהקבוצה. בעונת 1989/1990, אשר הייתה האחרונה בקריירה שלו, שיחק עבור אינדיאנה פייסרס.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של נאט ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות המכללות של נאט, באתר sports-reference.com
  3. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1979, באתר basketball-reference.com
  4. ^ נאט נשלח בטרייד לפורטלנד, באתר הניו יורק טיימס, 9 בפברואר 1980
  5. ^ ואנדוויי נשלח בטרייד לפורטלנד, באתר ניו יורק טיימס, 8 ביוני 1984
  6. ^ סטטיסטיקות המשחק בין דנוור לפורטלנד, באתר basketball-reference.com
  7. ^ נאט סובל מקרע בגיד אכילס, באתר upi.com,‏ 1 בנובמבר 1986
  8. ^ וינסנט ונאט נשלחים בטרייד לסן אנטוניו, באתר upi.com,‏ 26 בינואר 1989