קליו לפיק
קליו לפיק (באסטונית: Kalju Lepik; 7 באוקטובר 1920 – 30 במאי 1999, טלין) הוא משורר אסטוני שרוב חייו התגורר מחוץ לאסטוניה.
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1920 Koeru Rural Municipality, אסטוניה  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1999 (בגיל 78) טאלין, אסטוניה |
| מדינה |
אסטוניה |
| מקום קבורה |
Metsakalmistu |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טרטו |
| שפות היצירה |
אסטונית |
| סוגה |
שירה |
| תקופת הפעילות |
מ-1939 |
| צאצאים |
אינו לפיק פון וירן |
| פרסים והוקרה |
מסדר הסמל של אסטוניה, דרגה 1 (1996) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קליו לפיק נולד בכפר במרכז אסטוניה. לאחר סיום בית ספר יסודי הוא המשיך לימודים בטרטו. בשנת 1939 הוא פרסם את היצירות הראשונות שלו בירחון סטודנטים בטלין. בשנת 1940 הוא הקים ארגון של אמנים שהמשיך להתקיים בגלות בשוודיה. לאור השינויים הפוליטיים ותחילת מלחמת העולם השנייה תוכניות ללימודים באוניברסיטה לא התממשו. בשנים 1943–1944 הוא השתתף בקרבות מלחמת העולם השנייה כחלק של יחידה אסטונית בואפן אס אס. בשנת 1944 הוא נמלט לשוודיה והתגורר בסטוקהולם.
בהיותו בשוודיה לפיק פרסם יצירות רבות. הוא כתב בשפה האסטונית וקוריו היו אסטונים שנמלטו מהמדינה מסיבות פוליטיות. לפיק היה פעיל בארגונים אסטוניים שהוקמו באותה תקופה. בשנת 1946 הוא הקים הוצאה לאור Eesti Raamat ובשנת 1966 התמנה ליושב ראש של Baltic Archive.
בשנת 1982 קליו לפיק נבחר ליושב ראש של אגודת הסופרים האסטונים בגולה.
זמן קצר לאחר סיום קיומה של אסטוניה הסובייטית לפיק חזר לטלין. יצירותיו המאוחרות יצאו לאור באסטוניה. כמו כן יצאו מהדורות חדשות של שיריו שנכתבו בתקופה שהוא היה בשוודיה והפצתם נאסרה באסטוניה הסובייטית. את הספר האחרון יצא לאור בשנת 1997.
בשנים 1990 ו-1998 הוא קיבל פרס ספרותי אסטוני על יצירותיו. בשנת 1996 הוענק לו "עיטור הסמל הממשלתי" האסטוני.
בשנים הראשונות של לפיק בשוודיה שיריו היו מלאים בפטריוטיות משולבים הומור וסאטירה. מאוחר יוותר הם היו פסימיות לאור המשך קיום המשטר הסובייטי באסטוניה.
לפיק היה נשוי לאסטה לפיק ובשנת 1961 נולדה לזוג בת אינו לפיק פון וירן.
קישורים חיצוניים עריכה
קליו לפיק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קליו לפיק, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה
- קליו לפיק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
