קליף האנגר

קליף האנגר (מאנגלית: Cliffhanger, מילולית: "תלוי/ה מצוּק") הוא מונח המתייחס לסיום מותח ובלתי פתור של פרק ביצירה אמנותית המורכבת מפרקים היוצאים לאור בזה אחר זה, כגון סדרת ספרים, סדרת סרטי קולנוע או סדרת טלוויזיה.

סיום מסוג זה נועד ליצור תחושה של מתח, שתביא להתעניינות גם בפרק הבא של היצירה, ולרכוש אותו או לצפות בו כאשר יופץ. הדימוי שבבסיס המונח מרמז על סיום שבו דמות נותרת תלויה מקצהו של צוּק, ורק מי שיצפה או ירכוש את הפרקים הבאים של הסדרה ידע מה עלה בגורלה.

המונח נפוץ במיוחד בסדרות טלוויזיה המשודרות בפרקים. ישנן סדרות טלוויזיה המסיימות עונות ב"קליף האנגר" בפרק האחרון כדי למשוך את הקהל לצפות גם בעונה הבאה של הסדרה.

דוגמה ידועה לשימוש באמצעי זה היא סרט הקולנוע מסוגת המדע הבדיוני, "בחזרה לעתיד 2", הסרט השני בטרילוגיה. בסיום הסרט, מרטי מקפליי משלים את המשימה בשנות ה-50 ומתקן בכך נזק חמור שקרה בהווה. המדען אמט בראון מנסה לאסוף אותו עם הדלוריאן, אבל במהלך סופת ברקים חזקה, הדלוריאן נפגעת מברק ושולחת את בראון בחזרה בזמן 70 שנה, ומרטי נתקע בשנות ה-50, כמעט ללא תקווה לחזור להווה.

לעיתים, סדרת טלוויזיה מתבטלת לאחר עונה שפרקה האחרון הסתיים באמצעי זה, ולכן נשארות שאלות פתוחות אצל הקהל. לעיתים רחוקות יוצא לאור פרק, סרט טלוויזיה או סרט קצר הסוגר את העלילה, ובדרך כלל מופץ ישירות ל-DVD או לאתר סטרימינג.

מקור המונח מגיע מן הרומן "A Pair Of Blue Eyes" (אנ') של תומאס הארדי שנכתב ב-1873 שבו הארדי משאיר בסוף אחד הפרקים את אחת מהדמויות הראשיות, הנרי נייט, תלויה מצוק ומביטה מטה.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.