קלרה ברט מרטין
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
|
קלרה ברט מרטין (באנגלית:Clara Brett Martin 25 בינואר 1874 - 30 באוקטובר 1923) הייתה עורכת דין קנדית. היא סללה את הדרך לנשים נוספות להשתלב במקצוע עריכת דין, בקנדה, בשעה שהייתה הראשונה באימפריה הבריטית ב-1897 להשתלב במקצוע.
 | |
| קלרה בשנת 1890 | |
| לידה |
25 בינואר 1874 טורונטו |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1923 (בגיל 49) טורונטו |
| מדינה |
 קנדה |
| מקום קבורה | בית הקברות סנט ג'יימס, טורונטו |
| פעילות בולטת | עורכת דין |
| השכלה |
|
| מקצוע | עורכת דין |
חיים וקריירה
עריכהקלרה נולדה ב-1874, בטורונטו, קנדה. היא בתם של אברהם ואליזבת מרטין, שהיו חקלאים אנגליקנים-אירים. קלרה הייתה הצעירה ביותר מבין 12 אחים ואחיות. המשפחה ראתה בחינוך ילדי המשפחה כערך חשוב ביותר; אברהם מרטין היה מפקח על מערכת החינוך בטורונטו ולפחות שלושה מאחיה של קלרה הפכו למורים. כל ילדי המשפחה למדו באוניברסיטה.
ב-1888 קלרה מרטין התקבלה למכללת טריניטי (אנ') בטורונטו וזאת רק לאחר שלוש שנים שהמכללה החלה להכניס נשים לכיתות הלימוד שלה. בשנת 1890, כשקלרה הייתה רק בת 16 היא השלימה את לימודיה לתואר בוגר במתמטיקה. באותן שנים היה זה נדיר שנשים השלימו תארים אקדמאים, במיוחד במקצוע המתמטיקה שהיה מקצוע מאוד גברי. [1]
בשנת 1891, מרטין הגישה עתירה לאגודת עורכי הדין של קנדה כדי שתתיר לה להיות חברה סטודנטית באגודה. חברות זו היוותה תנאי מוקדם על מנת שתוכל להשתתף בהרצאות מטעם האגודה ולגשת לבחינות הנדרשות כדי לקבל תעודה לעסוק בעריכת דין.
עתירתה נדחתה על ידי לשכת עורכי הדין לאחר דיון עם הרבה במחלוקות. כאשר וועדה מיוחדת בחנה את העתירה היא פירשה את החוק שכלל את המילה החברה כמתיר להתקבל לעיסוק בעריכת דין בלבד. הפוליטיקאי ו. בלפור (אנ') נתן חסות להצעת חוק שקבע כי יש לפרש את המילה "אדם" בתקנון של חברת עורכי הדין כך שהיא כוללת גם נשים וגם גברים. מטרתה של מרטין נתמכה גם על ידי נשים בולטות בעידן המודרני, כולל הרופאה הקנדית אמילי הווארד סטואו (1903-1831) וליידי אברדין. בתמיכת ראש הממשלה, אוליבר מוואט, אושרה חקיקה ב-13 באפריל 1892, והתירה את קבלתן של נשים כעורכות דין.
בשנת 1893, מרטין כתבה מאמר בזמן שעבדה במשרד של מולוק, מילר, קראותר ומונטגומרי, שבטורונטו.[2] התגובות שקיבלה מחבריה על המאמר היו גרועות ומכפישות, עד שהיא נאלצה לעבור למשרד עורכי דין אחר בטורונטו, שנקרא בלייק, לאש וקסלס, הידוע גם בשם בלייק, קסלס וגריידון LLP.
בשנת 1897 היא סיימה את לימודיה לתואר בוגר במשפט אזרחי BCL מבית הספר למשפטים של Osgoode Hall, טורונטו. "לאחר שנקבעו תקנות מיוחדות על ידי האגודה המשפט, לשכת עורכי הדין של אונטריו, אישרה את כניסתה לשותפות עם האדונים שילטון וולברידג'. בשנת 1899 היא התקבלה ללימודים לתואר LL.B על ידי אוניברסיטת טורונטו והייתה הגברת הראשונה בקנדה שקיבלה את התואר הזה". [3]
מרטין נבחרה לדירקטוריון מועצת החינוך של טורונטו בשנת 1901 וכיהנה בגוף זה במשך עשור כאישה היחידה במועצת בתי הספר. [4]
ב-1920 מרטין התמודדה למועצת העיר טורונטו ברובע 2 אך הובסה בבחירות המוניציפליות.
פטירתה ומורשתה
עריכהמרטין נפטרה בגיל 49 מהתקף לב ונקברה בבית הקברות סנט ג'יימס, טורונטו. בהספדים צוין אובדנה כאישה שפרצה דרך לנשים רבות בתחום המשפט.
הוקרה
עריכהבשנת 1989 הודיעה מועצת מחוז אונטריו שמשרד התובע הכללי המחוזי יקרא על שמה של קלרה ברט מרטין. בשנת 1915 הוקרה זו בוטלה לאחר שהתגלה מכתב אנטישמי שנכתב על ידה. [5][6]
בתרבות
עריכהבדרמת הפשע הטלוויזיונית, הקנדית, "על קו המים On the Waterfront (חלק 2)" בסדרה Murdoch Mysteries (אנ'), קלרה מרטין, מגולמת על ידי פטרישיה פייגן, במסגרת המאמץ לקדם את זכות הבחירה לנשים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Backhouse, Constance (1991). Petticoats and Prejudice: Women and Law in Nineteenth Century Canada. Osgoode Society. pp. 297–299. ISBN 978-0-88961-161-0.
- ^ Backhouse, Constance; Osgoode Society for Canadian Legal History (1999). Colour-coded: A Legal History of Racism in Canada, 1900-1950. University of Toronto Press. pp. 398–. ISBN 978-0-8020-8286-2.
- ^ Morgan, Henry James, ed. (1903). Types of Canadian Women and of Women who are or have been Connected with Canada. Toronto: Williams Briggs. p. 229.
- ^ Blackwell, John D. (4 במרץ 2015). "Clara Brett Martin". The Canadian Encyclopedia. נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bonikowsky, Laura Neilson. "Clara Brett Martin: Hero or Villain?". The Canadian Encyclopedia. נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mary Jane Mossman (31 במאי 2006). The First Women Lawyers: A Comparative Study of Gender, Law and the Legal Professions. Bloomsbury Publishing. pp. 111–. ISBN 978-1-84731-095-8.
{{cite book}}: (עזרה)