קפה גונדרה
קפה גוֹנְדְרֶה (בצרפתית: Café Gondrée) הוא בית קפה קטן בעיירה בנוביל (אנ') שבמחוז קלבאדוס בחבל נורמנדי. בית הקפה ממוקם בגדה המערבית של תעלת קאן, בקצה הצפון מערבי של גשר בנוביל, המכונה גשר פגסוס (אנ'). הבניין בו שוכן בית הקפה היה אתר הלחימה הראשון במהלך פלישת בעלות הברית לנורמנדי, והבניין הראשון ששוחרר מהכיבוש הגרמני במהלך פלישה זו[1].
 | |
| קפה גונדרה – הבניין הראשון ששוחרר מהכיבוש הגרמני במהלך פלישת בנות הברית לנורמנדי – מבט מגשר פגסוס (אנ') | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית קפה |
| כתובת |
Le Canal, 12, avenue du Commandant-Kieffer  |
| מיקום | Bénouville (אנ') |
| מדינה |
צרפת |
| בעלים | משפחת גונדרה |
| קואורדינטות | 49°14′33″N 0°16′30″W / 49.242416666667°N 0.27497222222222°W |
 | |
  | |
בניין הלבנים האדומות בן שתי הקומות נבנה בסוף המאה ה-19[2] גשר בנוביל הסמוך היה יעד מרכזי של הדיוויזיה הבריטית המוטסת השישית. יחידת הדאונים של גדוד 2 של הדיוויזיה, הייתה אמורה לנחות בסמוך לו, לקחת את הגשר שלם ולהחזיק בו עד לחבירת הכוחות שנחתו בחוף סוורד. את היחידה הוביל מייג'ור ג'ון הווארד (אנ'). הווארד ואנשיו עלו על שלושה דאונים. כל שלושת הדאונים, ששוחררו בגובה 8,000 רגל בליל סערה חשוך, הצליחו לבצע נחיתה גסה בשטח, כמעט ישירות על המטרה שלהם. כשהם עזבו את הדאונים השבורים, הם ניהלו קרב אש קצר וקשה שהסתיים בשליטה של הצנחנים הבריטיים על הגשר. שלושה צנחנים בריטיים נכנסו לבית הקפה בשעות הבוקר של ה-6 ביוני 1944, ובכך שיחררו אותו[3][4][5].
בזמן האירועים הללו בית הקפה נוהל על ידי ז'ורז' ותרז גונדרה. הם היו מעורבים בהתנגדות הצרפתית, והעבירו מידע על ההגנות סביב הגשר למודיעין הבריטי דרך המחתרת הצרפתית[6][5]. המידע כלל בין השאר תיאור מפורט של עמדות ההגנה סביב הגשר, לרבות מיקום תותח נ"ט שהוצב במקום רק חודש לפני המבצע, במאי 1944, בעקבות ביקור במקום והוראה של גנרל ארווין רומל. אֵם המשפחה, תרז, הצליחה לאתר את מיקומו המדויק של הנפץ שהיה אמור לפוצץ את הגשר במהלך תקיפה[7]. בני המשפחה היו עדי שמיעה לקרב שהתחולל על הגשר, תוך שהם מסתתרים במרתף הבית[7]. ההשתלטות המוצלחת על הגשר מילאה תפקיד חשוב בהגבלת יעילות התקפות נגד גרמניות בימים ובשבועות שלאחר הפלישה לנורמנדי. עם פטירתם של בני הזוג גונדרה, הבעלות עברה לידי בתם, ארלט גונדרה, שהייתה בת 5 בעת שחרורם[8].
לאחר המלחמה הפך בית הקפה לאתר של כבוד עבור הלוחמים שלחמו במערכה בנורמנדי. צנחנים בריטים חוגגים את יום השנה ליום הפלישה (ה-D-Day) בבית הקפה מדי 5 ביוני[5]. קירות בית הקפה מעוטרים בתגי כתף, סמלים גדודיים, מדים ישנים, קסדות ותמונות של מנהיגי המבצע, כמו גם מנהיגי מדינות שונות שביקרו במקום.
ב-5 יוני 1987, הוכרז המקום על ידי משרד התרבות הצרפתי כאתר (מונומנט) היסטורי[2].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- 65 תמונות של אירועי "יום השנה לפלישה" בקפה גונדרה
הערות שוליים עריכה
- ^ בועז ביסמוט, נורמנדי: חופים של תקווה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2003
- ^ 1 2 Café Gondrée, משרד התרבות הצרפתי
- ^ Ambrose, Stephen E. (2003). Pegasus Bridge. London. Simon and Schuster, pp. 96–113
- ^ IN PICTURES. 75th Anniversary of D-Day. Midnight Ceremony, a Stirring Celebration at Pegasus Bridge, Ouest-France, 06/06/2019
- ^ 1 2 3 The Gondrée Family, Pegasu Archive - The 6th Airborne Division in Normandy
- ^ Jean-Dominique Merchet, Juin 1944 : la vraie histoire de Pegasus Bridge, L'opinion, 06 juin 2016
- ^ 1 2 Café Gondrée, the Story of the Family, D-Day Info
- ^ Will Bennett, Ban on D-Day Hero Fuels Acrimony (Corrected), Independent, 28 April 1994