קפיצה במוט

קפיצה במוט היא מקצוע המשתייך לענף האתלטיקה הקלה. המתחרה במקצוע זה ינסה לקפוץ מעל לרף שהונח בגובה מסוים, תוך כדי שימוש בריצה לתנופה ובמוט כדי לדחוף את עצמו כלפי מעלה ברגע הניתור. היכולות הנדרשות מקופץ במוט הן מהירות, זריזות ושליטה בטכניקת הקפיצה. כמו כן, גם בחירת המוט והתאמתו לקופץ מהווים גורמים משמעותיים במידת הצלחת הקפיצה.

קפיצה במוט

התפתחות הספורט

מקורות הספורט, ככל הנראה, ביוון העתיקה. גם הקלטים באנגליה ובני האי כרתים העתיקים נהגו לקפוץ במוט - אבל לא כספורט, אלא כאמצעי לחצות תעלות, שוחות ושאר מקומות לא עבירים.

קפיצה במוט בצורה המוכרת לנו כיום תועדה לראשונה ב-1791, בבית ספר בשנפפנטאל, גרמניה ^{[דרוש מקור]}. תיעודים נוספים קיימים משנת 1826 מבריטניה, שם נערכו תחרויות בהשתתפות 1300 מתחרים בסך הכל, בהן הקופצים הגיעו עד לגובה של 3.3 מטר. הענף התפשט לארצות הברית לקראת סוף המאה ה-19, שם החלו להשתמש במשטחי חול לצורך ריכוך הנחיתה על הקרקע. תחילה, מוטות הקפיצה היו עשויים מחומרים נוקשים כגון במבוק ואלומיניום. מוטות קפיצה גמישים נוצרו לראשונה באמצע המאה ה-20 מחומרים מרוכבים כגון פיברגלאס וסיבי פחמן, שאפשרו לקופצים להגיע לגבהים חדשים.

הספורט כיום

כיום, מקצוע הקפיצה במוט הוא אחד מארבעת מקצועות הקפיצה באתלטיקה, הוא ענף אולימפי וגם המקצוע השמיני בקרב עשר. מכיוון שהקפיצה במוט והקפיצה לגובה הן קפיצות אנכיות, התחרויות במקצועות אלה מנוהלות בצורה זהה. כל קופץ יכול לבחור את הגובה בו הוא ירצה להתחיל להתחרות. לאחר מכן, הוא מקבל שלושה ניסיונות לעבור את הגובה. אם הקופץ עובר את הגובה, הוא עובר לגובה הבא, שם יהיו לו עוד שלושה ניסיונות. אם הקופץ מפיל את הרף שלוש פעמים ברציפות, הוא מודח מהתחרות, והגובה הרב ביותר שהוא עבר ירשם כתוצאתו. במהלך התחרות, הקופצים יכולים לדלג על גבהים. אם קופץ פוסל פעם אחת בגובה מסוים, הוא יכול לבחור לדלג על הגובה הזה, ולעבור לגובה הבא, אך הוא יקבל רק שני ניסיונות לעבור אותו. בדומה לכך, אם קופץ פוסל פעמיים בגובה מסוים, הוא יכול לדלג לגובה הבא, אך הוא יקבל רק הזדמנות אחת לעבור אותו.

המתחרה שעבר את הגובה הרב ביותר, הוא המנצח בתחרות. אם תוצאתם של שני קופצים ומעלה זהה, המנצח הוא זה שפסל פחות פעמים בגובה האחרון אותו עבר. אם לשני קופצים כמות זהה של פסילות בגובה האחרון אותו עברו, הקופץ בעל כמות הפסילות הנמוכה ביותר בכל קפיצותיו, הוא המנצח. במידה והשוויון נשמר, המתחרים ינסו לעבור גובה נוסף. במידה ויש שוויון בין שני קופצים שאינם מתחרים על מדליה, הם לרוב לא ידרשו לנסות לעבור עוד גובה, והשוויון ישמר.

המתקנים הנחוצים לצורך קיום תחרות קפיצה במוט, דומים למתקנים הנחוצים לקיום תחרות קפיצה לגובה - מזרן, רף, ועמודים מתכווננים, שבאמצעותם קובעים את גובה הרף. אם המוט שאיתו האתלט קופץ עובר בגובהו את הרף והפילו, תינתן לאתלט פסילה, גם אם הצליח לעבור את הגובה. אם המוט נשבר במהלך ניסיון קפיצה, הקפיצה לא נחשבת, ולקופץ ניתן ניסיון נוסף. לקופץ יש זמן מוגבל בו הוא צריך לבצע קפיצה. הזמן המוגבל משתנה בהתאם לרמת התחרות, ובהתאם למספר הקופצים שנשארו בתחרות. במידה והקופץ לא מצליח לקפוץ בפרק הזמן הזה, תירשם לו פסילה.

שיאי עולם

נשים

• אצטדיון - ילנה איסינבייבה (), קבעה 5.06 מטר, ב-28 באוגוסט 2009, בציריך שבשווייץ
• אולם - ג'ן שור (), קבעה 5.03 מטר, ב-30 בינואר 2016, בברוקפורט, ניו יורק שבארצות הברית

גברים

• אצטדיון - ארמנד דופלנטיס (), קבע 6.24 מטר ב-20 באפריל 2024, בשיאמן, הרפובליקה העממית של סין
• אולם - ארמנד דופלנטיס (), קבע 6.22 מטר ב-25 בפברואר 2023, בקלרמון-פראן, צרפת

מועדון 6 מטר

"מועדון 6 מטר" הוא כינוי לקופצים במוט שעברו את הגובה 6 מטרים.

בשנת 1985 סרגיי בובקה, באותה העת מברית המועצות, זכה להיות הקופץ הראשון שצלח את גבול 6 המטרים. "מועדון 6 מטר" מורכב מגברים בלבד.

אצטדיון שם לאום שיא אישי (מטר) שנה בה קבע את שיאו האישי שנה בה עבר לראשונה 6 מטר ארמנד דופלנטיס 6.24 2024 2018 סרגיי בובקה / 6.14 1994 1985 קיי סי לייטפוט 6.07 2023 2023 סם קנדריקס 6.06 2019 2017 מקסים טרסוב 6.05 1999 1997 דמיטרי מרקוב / 6.05 2001 1998 רנו לאבילני 6.05 2015 2009 בראד ווקר 6.04 2008 2006 אוקרט בריץ 6.03 1995 1995 ג'ף הרטוויג 6.03 2000 1998 טיאגו דה סילבה 6.03 2016 2016 פיוטר ליסק 6.02 2019 2018 איגור טרנדנקוב 6.01 1996 1996 טים מאק 6.01 2004 2004 יבגני לוקיאננקו 6.01 2008 2008 ביורן אוטו 6.01 2012 2012 סטיבן הוקר 6.00 2008 2008 רודיון גטאולין / 6.00 1989 1989 טים לובינגר 6.00 1997 1997 טובי סטיבנסון 6.00 2004 2004 פול ברג'ס 6.00 2005 2005 טימור מורגונוב 6.00 2018 2018 כריס נילסן 6.00 2022 2022 ארנסט ג'ון אוביינה 6.00 2023 2023 אולם שם לאום שיא אישי (מטר) שנה בה קבע את שיאו האישי שנה בה עבר לראשונה 6 מטר ארמנד דופלנטיס 6.22 2023 2018 רנו לאבילני 6.16 2014 2009 סרגיי בובקה / 6.15 1993 1985 סטיבן הוקר 6.06 2009 2008 כריס נילסן 6.05 2022 2022 ג'ף הרטוויג 6.02 2002 1998 רודיון גטאולין / 6.02 1989 1989 סם קנדריקס 6.01 2020 2017 מקסים טרסוב 6.00 1999 1997 ז'אן גלפיון 6.00 1999 1999 דני אקר 6.00 2001 2001 שונסי ברבר 6.00 2016 2016 פיוטר ליסק 6.00 2017 2017 קיי סי לייטפוט 6.00 2021 2021 סונדרה גוטורמסן 6.00 2023 2023

קופצי מוט מפורסמים

• סרגיי בובקה () - הקופץ הראשון שעבר 6 מטרים, שבר את שיאי העולם 35 פעמים. אחרי שפרש החזיקו שיאיו באולם ובאצטדיון עוד 21 ו-26 שנים בהתאמה.
• קורנליוס וורמרדאם () - שיאן עולם בתקופת מלחמת העולם השנייה, החזיק בשיא העולם במשך 17 שנים.
• בוב ריצ'רדס () - אלוף אולימפי פעמיים ברציפות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956).
• בוב סיגרן () - אלוף אולימפי (מקסיקו סיטי 1968) ושיאן העולם בעבר.

קופצות במוט הטובות בהיסטוריה

דירוג	תוצאה	אצטדיון/אולם	אתלטית	לאום	תאריך	מיקום
1	5.06 מטר	אצטדיון	ילנה איסינבייבה		29 באוגוסט 2009	ציריך, שווייץ
2	5.03 מטר	אולם	ג'ן שור		30 בינואר 2016	ברוקפורט, ארצות הברית
3	5.01 מטר	אצטדיון	אנג'ליקה סידורובה		9 בספטמבר 2021	ציריך, שווייץ
4	5.00 מטר	אצטדיון	סנדי מוריס		9 בספטמבר 2016	בריסל, בלגיה
5	4.95 מטר	אצטדיון	קייטי מון		26 ביוני 2021	יוג'ין, ארצות הברית
6	4.94 מטר	אצטדיון	אלייזה מקרטני		17 ביולי 2018	Jockgrim, גרמניה
7	4.91 מטר	אצטדיון	יאריסלי סילבה		2 באוגוסט 2015	בקום, גרמניה
	4.91 מטר	אצטדיון	קטרינה סטפנידי		6 באוגוסט 2017	לונדון, הממלכה המאוחדת
9	4.90 מטר	אולם	דמי פיין		20 בפברואר 2016	ניו יורק, ארצות הברית
	4.90 מטר	אצטדיון	הולי ברדשאו		27 ביוני 2021	מנצ'סטר, אנגליה

קופצי המוט הטובים בישראל

• אלכס אברבוך - שיאן ישראל הנוכחי (5.93), סגן אלוף העולם (אדמונטון 2001) ופעמיים ברציפות אלוף אירופה (מינכן 2002 וגטבורג 2006)
• דני קרסנוב - שיאן ישראל בעבר, השתתף ב-3 אולימפיאדות והגיע פעמיים לשלב הגמר
• נעמה ברנשטיין שיאנית ישראל (4.35)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קפיצה במוט בוויקישיתוף

• קפיצה במוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)