קציר איברים

בתחום האימונולוגיה, קציר איברים (באנגלית: Organ procurement) הוא הליך כירורגי שבו מסירים איבר מגוף האדם, ומשתילים אותו באדם אחר. זוהי פרקטיקה רפואית מקובלת, ועם זאת כרוכות בה בעיות אתיות רבות.

תהליך קציר האיבריםעריכה

האיברים בהם משתמשים להשתלות מגיעים מתרומת איברים, מאנשים חיים או מתים. סחר באיברים הוא מקרה שבו נתרם איבר תמורת תשלום.

לפני הסרת האיבר, מוודאים שהוא נמצא במצב בריאותי תקין. במקרים של מוות אפשר להשתמש באיברים רק זמן קצר לאחר שהלב חדל לפעום. בדרך כלל מסירים איברים זמן קצר לאחר אירוע של שבץ מוחי או אוטם שריר הלב שבו התורם מת.

במקרה של תורם חי, האיברים מוסרים בדרך כלל כאשר האדם מונשם ומחובר למערכת החייאה, אבל עדיין קיימת פעילות מוחית. כמו כן נדרשת התאמה בין המקור (התורם) לבין היעד (המקבל) כדי להפחית תגובה אלרגית. בארצות הברית קיים ארגון בשם "רשת שיתוף איברים" המתאם בין תורמי איברים להשתלה לבין הנזקקים לאיברים.

לאחר הסרת האיבר בהליך כירורגי הוא מועבר במהירות למושתל. לעיתים האיבר נשמר בקירור להשתלה מאוחרת יותר, או לצורכי מחקר.

בעיות אתיות בקציר איבריםעריכה

נושא קציר איברים כרוך בבעיות אתיות רבות.

בדרך כלל לא מתעוררת בעיה במקרים של תרומת איברים מרצון על ידי קרוב משפחה או בן זוג, או במקרים של תרומה מרצון על ידי אדם חי. הבעיה מתעוררת במקרים של סחר לא חוקי באיברים, או תרומת איברים מתוך מצוקה כלכלית.

בעיה אתית חמורה מתעוררת בהסרת איבר בכפייה, כמו במקרה של קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין. איבריהם נקצרים בכפייה בעודם בחיים, אך הפרוצדורה הנפשעת גורמת למותם.

בנוסף לבעיות האתיות, יש דתות האוסרות על השתלת איברים.

קציר איברים בישראלעריכה

עמותת אדי מחתימה אנשים על כרטיס תורם כדי להקל על הליך קציר איבריו באם יגיע למצב של מוות קליני. בארץ חתומים על כרטיס אדי רק 8% מן האוכלוסייה לעומת 15% בממוצע בארצות מפותחות.

בשנת 2008 עבר בישראל "חוק השתלת איברים התשס"ח". חוק זה בא להסדיר תרומות איברים מן החי ומן המת. לגבי תורמים חיים, החוק בא לתגמל את מי שבחר לתרום מאיבריו בעודו בחיים. החוק מנוסח באופן שאינו מעודד סחר באיברים בישראל.[1]

בגלל ריבוי מקרים של קציר איברים בכפייה בסין, רוב ארגוני הבריאות בעולם אוסרים על השתלת איברים שמקורם בסין. חרף זאת, בשנת 2006 אישר בית המשפט לחולה אנוש לבצע השתלת לב בסין.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תרמת איברים? קבל/י ביטוח בריאות חינם, באתר אינטרנט בנושאי סחר באיברים בישראל, ‏2 ביולי 2017.
  2. ^ אבינועם רכס, קציר האיברים, באתר הארץ, 30 ביולי 2006.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.