פתיחת התפריט הראשי
פאלון גונג בישראל
מתרגלי פאלון גונג יושבים במדיטציה על חוף הים בתל אביב

פָאלוּן דָאפָא (法轮大法), ידועה גם בשם פאלון גונג (法轮功), היא שיטה רוחנית לשיפור עצמי שמקורה בסין. השיטה נחשפה לציבור בשנת 1992 על ידי לי הונג-ג'י. השיטה דוגלת בחיים על פי התכונות "אמת, חמלה וסובלנות" כערכים מנחים.

תרגום המונח פאלון דאפא הוא "גלגל החוק של החוק הגדול".

תיאור השיטהעריכה

פאלון גונג (או פאלון דאפא) נחשבת בציבור כאחת משיטות התרגול של צ'י גונג. שיטות צ'י-גונג הן שיטות סיניות מסורתיות המתרכזות בנפש, ברוח ובגוף ומתרגלים אותן באמצעות תנועות מדיטטיביות, איטיות ועדינות. שיטות צ'י-גונג היו נפוצות מאוד בסין ובאסיה במשך כל ההיסטוריה. במקור נקראו השיטות הללו "טיפוח-תרגול" והן כללו במקור גם מערכת של תרגילים וגם הוראה של עקרונות ברורים של מוסר ומעלות טובות.

התרגול בשיטת פאלון גונג כולל ארבעה תרגילים בעמידה, ותרגיל אחד של מדיטציה בישיבה. תנועות התרגילים מזכירות במשהו את התנועות האיטיות והעדינות של טאי צ'י, של יוגה, או של סוגי צ'י-גונג אחרים. בנוסף לתרגילים, השיטה כוללת הוראה מוסרית, וקוראת למתרגל לשפר את עצמו, ולהתאים את עצמו לעקרונות: אמת, חמלה וסובלנות.

השיטה מגדירה עצמה כשיטה כוללת לשיפור הגוף, הנפש והרוח. על-פי השיטה, התרגילים והטיפוח הפנימי הולכים יד ביד, וכאשר מבצעים אותם יחד, ניתן להשיג שינויים מופלאים מבחינה נפשית, גופנית ורוחנית. בספר "מסע אל הבריאות המוחלטת"[1] מציגים שני רופאים תוצאות מחקר שהראה השפעות יוצאות דופן של השיטה על שיפור הבריאות של המתרגלים.

 
מתרגלי פאלון גונג במדיטציה בבאר שבע

פאלון גונג הוצגה לראשונה לציבור בשנת 1992, על ידי לי הונג-ג'י, המכונה לעיתים קרובות "מאסטר לי". לי קיים סדרה של הרצאות בכל רחבי סין, שבהן לימד את עקרונות המוסר של השיטה ואת התרגילים. לימוד השיטה מודרך על ידי ספר עיקרי והרצאות שכתב וערך לי הונג-ג'י. הספר העיקרי של השיטה נקרא "ג'וּאן פאלוּן" שפירושו: "לסובב את גלגל החוק"[2].

בהרצאות לימד לי את המתרגלים לשאוף תמיד להתנהג על-פי העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות, לחשוב על אחרים לפני שהם חושבים על עצמם, ולהמעיט בהדרגה בערך האינטרסים אישיים והרווחים שלהם עצמם. עוד לימד, כי המתרגלים אינם צריכים להתנזר מהחברה אלא להיות חלק ממנה, כמו כל אדם אחר, לעבוד, להיות אחראים כלפי משפחותיהם וחבריהם, ולגלות אחריות כלפי החברה. מטרת הטיפוח היא להיפטר מ-"החזקות" המוגדרות כ-"מה שאדם מחזיק בו ואינו מסוגל להיפטר ממנו".

התרגול בפאלון דאפא נעשה בצורה עממית, ללא ארגון רשמי או דמי חבר. התרגול לא עולה כסף ולא מתקבלות תרומות. כל החומר של השיטה, כולל ספרי השיטה, ההדגמות והסבר התרגילים, נגישים בחינם באינטרנט בשפות רבות וגם בעברית. ניתן לבצע את התרגילים לבד או בקבוצות תרגול פתוחות, המצויות ברחבי הארץ. שיטת הפאלון דאפא אינה מוגדרת כדת והיא איננה כת אלא היא זרם רוחני או שיטה רוחנית ל"טיפוח ותרגול". אין בשיטה מנהגים דתיים, טקסים או כללים פורמליים.

הייחודיות של פאלון גונג ביחס לשיטות צ'י גונג אחרות, היא שההוראה שלו מכסה טווח רחב של נושאים רוחניים ומטפיזיים, היא שמה דגש על מוסריות, על מידות טובות ועל תיאור הקוסמוס. השיטה רואה את עצמה כחלק מהאסכולה הבודהיסטית והיא שואבת רעיונות גם מהטאואיזם ומהקונפוציאניזם. עובדה זאת הביאה חוקרים להגדיר אותה כשיטה שיש בה שילוב של אמונות שונות.

 
מתרגלי פאלון גונג במדיטציה

ההערכה כיום היא שמיליוני בני אדם מתרגלים את השיטה ביותר מ-100 מדינות מחוץ לסין. הממשל הסיני קיבל תחילה בברכה את השיטה, ואף העניק לה מספר פרסים ואותות הוקרה. לפני התחלת הרדיפה של מתרגלי השיטה, הממשלה הסינית העריכה את מספר המתרגלים מעל 70 מיליון בסין עצמה. במהלך השנים שלפני הרדיפה, הופצה הפאלון גונג בקצב מהיר ברחבי סין.

חמשת התרגיליםעריכה

סמל הפאלון גונגעריכה

 
סמל הפאלון גונג

סמל הפאלון מורכב מסוואסטיקה הפוך במרכז וסביבו ארבעה סמלי סוואסטיקה קטנים וארבעה סמלי יין-יאנג.

הסוואסטיקה מסמלת מזל טוב מזה אלפי שנים במזרח, אלפי שנים לפני שאומץ והוכר במערב כסמלה של המפלגה הנאצית. הסוואסטיקה הזאת שונה מצלב הקרס שאומץ על ידי המפלגה הנאצית, היא מונחת לרוחב וצבעיה בהירים.

סמל הטאי-צ'י הוא סמלה של אסכולת הטאו, והוא מסמל שני ניגודים המשלימים זה את זה, המכונים "יין ויאנג".


הפאלון גונג וממשלת סיןעריכה

הפאלון גונג נפוצה מפה לאוזן במהירות ברחבי סין. ככל שמספר המתרגלים הלך ועלה, החלה ממשלת סין, בראשות ג'יאנג דזה-מין לראות בפאלון גונג איום. החל משנת 1996 החלו להתפרסם, בעידוד הממשלה, כתבות בגנות השיטה בעיתונים וברשתות הטלוויזיה ברחבי סין. כתבות אלו טענו כי מדובר בכת מניפולטיבית המפיצה אמונות טפלות ומרמה את האנשים. כתבות אלו לא הרתיעו עוד אנשים להצטרף לתרגל את השיטה ולחיות על פי עקרונותיה.

בשנת 1999 הצביעו סקרים של ממשלת סין על-כך שלמעלה מ-70 מיליון איש מתרגלים פאלון גונג. באפריל באותה שנה, פרסם פרופסור סיני מאמר בגנות השיטה, בו טען כי הפאלון גונג מעודד אמונות בלתי רציונליות ועל-טבעיות בקרב הנוער, בדומה לתנועת הבוקסרים בסוף המאה ה-19 וכי יש בה סכנה לציבור. בתגובה, יצאו אלפי מתרגלים למחות על דבריו בטיינג'ין. הפגנתם פוזרה בכוח רב על ידי המשטרה ורבים מהמתרגלים נעצרו. ב-25 באפריל 1999 כ-10,000 מתרגלים צעדו למתחם המגורים של אנשי הממשל בבייג'ינג, ועתרו למען חבריהם המתרגלים שנעצרו קודם לכן.

 
מתרגלת פאלון גונג בישראל יושבת במדיטציה על חוף הים

ב-10 ביוני 1999, ג'יאנג דזה-מין, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין ולואו גאן, חבר הפוליטביורו הקימו את משרד 610. מטרת המשרד הייתה להשתמש בכל אמצעי שיידרש על מנת לדכא את הפאלון גונג.

רדיפת מתרגלי השיטה בסיןעריכה

ב-20 ביולי 1999 הכריז הממשל הסיני על הפאלון גונג כבלתי חוקי, בטענה שמדובר בארגון פוליטי שמתנגד למפלגה הקומוניסטית של סין ומאיים על תושבי סין. כוחות משטרה בהנחיית המשטר החלה לרדוף את מתרגלי השיטה. התקשורת הסינית, אשר בשליטת הממשלה, החלה להשמיע תעמולה חריפה כנגד השיטה, כנגד מייסדה וכנגד מתרגליה, ברחבי סין וגם מחוצה לה.

על-פי נתוני האו"ם[3], הממשל האמריקאי[4], וארגונים שונים[5] כגון אמנסטי ומשמר זכויות האדם[6], נעצרו מאז 1999 עשרות אלפי בני אדם, ונשלחו למחנות עבודה בכפייה למטרת "חינוך מחדש", שנועד לגרום למתרגלים להתנער מהפאלון גונג. אלו שסירבו להתנער, עברו עינויים שכללו מכות חשמל, קשירה בתנוחות קשות במשך שבועות רבים, ואף למוות. עד סוף 2004, דווח על כ-900 מקרי מוות של מתרגלים במחנות אלו. בעקבות זאת החלו מתרגלים רבים של השיטה לעסוק בחשיפת הרדיפה ברחבי העולם. המתרגלים מפיצים מידע דרך האינטרנט, עורכים עצרות ופונים לגורמים שונים לצורך הגברת המודעות לנושא. בשלושה כלי תקשורת בינלאומיים, בהם מעורבים גם מתרגלים של השיטה, העיתון אפוק טיימס, תחנת הטלוויזיה NTDTV ותחנת הרדיו קול התקווה, מובאים ללא הרף מאמרים, חדשות ופרשנויות הקשורים למצב זכויות האדם בסין ולרדיפת הפאלון גונג.

תקרית ההצתה העצמיתעריכה

במסגרת "תקרית ההצתה העצמית" ב-23 בינואר 2001, דווח על חמישה אנשים שניסו כביכול להצית את עצמם בכיכר טיאננמן. הממשלה הסינית טענה כי אלו מתרגלים של הפאלון גונג, אך רבים בקרב התנועה ומחוצה לה הביעו פקפוק בכך, בשל העובדה שעקרונות הפאלון גונג אוסרים על התאבדות וטענו כי אירוע זה בוים על ידי המשטר הקומוניסטי בסין למטרות תעמולה והכפשת המתרגלים. חקירת האו"ם בנושא חשפה סתירות רבות בעדויות המעידות על כך שייתכן שהוא בוים על ידי המשטר למטרות תעמולה.

קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונגעריכה

  ערך מורחב – קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין

החל משנת 2006 טענו גופים שונים הקשורים לתנועת הפאלון גונג, כי במחנות העבודה בכפייה נרצחים מתרגלי השיטה בעבור סחר באיבריהם החיוניים. צוות חקירה קנדי בראשות דייוויד קילגור (אנ'), מזכיר המדינה הקנדי לשעבר לענייני אסיה-פסיפיק, ודייוויד מטאס (אנ'), עורך דין בינלאומי לזכויות אדם, התמנה על ידי ארגון "הקואליציה לחקירת רדיפת הפאלון גונג" (אנ') לחקור את הנושא. הצוות קבע בדו"ח שהוציאו כי פעילות זו אכן מתרחשת בסין באופן נרחב[7]. דו"ח קילגור מטאס שהוציא הצוות התבסס על 51 ראיות, אשר הובילו אותם למסקנה שההאשמות נכונות. הראיות כוללות שיחות טלפוניות לבתי חולים, שבמהלכן אנשים פרטיים התחזו לאמריקנים המעוניינים לרכוש איברים שנקצרו ממתרגלי פאלון גונג. אנשי צוות בבתי החולים הציעו להם איברים זמינים שמקורם במתרגלים. חבר הצוות, דייוויד מטאס, נחשף לראשונה לעדויות לקצירת איברים כאשר קיבל מכתב אשר גולל את סיפורה של אישה ששמה הבדוי "אנני", שבעלה סבל מביעותי לילה כתוצאה ממעשי הזוועה שביצע בקרב יותר מ-2,000 איש במסגרת תפקידו כרופא. אנני סיפרה שבעלה, מנתח במקצועו, הועסק מטעם המשטר הקומוניסטי בסין בהסרת קרניות מעיניהם של מתרגלי פאלון גונג חיים. שאר איבריהם הפנימיים של המתרגלים הוצאו מגופם בניתוח, במטרה לספק סחורה לתעשיית ההשתלות.

סין טענה שהיא השיגה את האיברים מאסירים שהוצאו להורג, אולם קילגור ומטאס מצאו סתירה בין מספר ההוצאות להורג המדווחות בסין לבין מספר ההשתלות הרשמי בסין. הם הגיעו למסקנה שמתרגלי הפאלון גונג הם המקור הסביר ביותר ל-41,500 ניתוחי השתלה שבוצעו בין השנים 2000 ל-2005 בסין.

כשפורסם מחקרם של קילגור ומטאס, החוקר והכותב העצמאי איתן גוטמן היה בדרכו לבנגקוק במטרה לראיין מתרגלי פאלון גונג שנמלטו מסין. על אף ספקותיו ההתחלתיים, הגיע גוטמן באמצעות המחקר שלו למסקנה דומה לזו של קילגור ומטאס. גוטמן ראיין יותר מ-100 חברי הפאלון גונג, ש-50 מהם נמלטו מבתי הכלא וממחנות העבודה בכפייה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). מרואיינים שונים תיארו את הבדיקות הרפואיות שמתרגלי הפאלון גונג נאלצו לעבור בבתי הכלא ובמחנות העבודה בכפייה, אשר כללו בדיקות דם ובדיקות של האיברים הפנימיים. לדברי גוטמן, "הם עברו בדיקות שלא הייתה להן כל הצדקה. לא הייתה זו בדיקה רפואית מקיפה של ממש, אלא בדיקה של מצב האיברים בלבד". גוטמן העריך כי במטרה לכסות את עלויות הבדיקות, המק"ס הייתה צריכה לקצור את איבריו של אחד מתוך 40 מתרגלים. אם היה ברצונם להרוויח, היה עליהם לרצוח אחד מתוך חמישה או עשרה מתרגלים ולהשתמש באיבריו להשתלות. בהתבסס על ממצאים אלו, גוטמן מאמין כי המק"ס רצחה 65,000 מתרגלי פאלון גונג עבור איבריהם[8][9]. למרות זאת, אף ארגון בינלאומי בולט לא אימץ את מסקנות הדו"ח, לאחר שהטענות שהוצגו בו כונו "גבוליות ומוטלות בספק", כיוון שהן התבססו בעיקר על העובדה שרדיפת הפאלון גונג החלה במקביל לעלייה בכמות האיברים להשתלה בסין. סרט תיעודי בשם קציר אנושי בבימויו של הבמאי ליאון לי מספר את הסיפור המלא של רצח העם תוך כדי התעשרות הממשלה מסחר האיברים של מתרגלי פאלון גונג.

 
מתרגלי פאחון גונג בזמן תרגול בככר הבימה בתל אביב

ממשלת סין מצידה הכחישה את כל הטענות, וטוענת כי אלו מתבססות על שמועות והאשמות שווא בלתי מבוססות, אך לא נתנה הסבר למקור האיברים למספר ההשתלות שהתבצעו בתחומה.

תגובת הקהילה הבינלאומיתעריכה

בשנים האחרונות החל המערב להתוודע יותר ויותר לנושא היחס של ממשלת סין לפאלון גונג. דו"חות רבים התפרסמו על ידי האו"ם וארגוני זכויות אדם. ב-2001 קיבל הקונגרס האמריקאי פה אחד החלטה המגנה את רדיפת הפאלון גונג, וקוראת לנשיא ארצות הברית לפעול ככל יכולתו על מנת להביא סוף לפרשה. החל מ-2002 החלו להתנהל סדרה של תביעות משפטיות בכעשרים מדינות באמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה. ג'יאנג דזה-מין, ובכירים אחרים מואשמים ברצח עם, בפשעים נגד האנושות, ובעינויים.

ב-2005, קומץ רופאים ישראלים מתחום השתלות האיברים חברו יחדיו במטרה לפרסם את הנושא, עד שהמימון הציבורי לביצוע השתלות בסין נפסק רשמית בישראל. הרפורמה החלה בעקבות פרופסור יעקב לביא, אשר התוודע לתופעה לראשונה ב-2005, כשחולה שלו, שחיכה שנה שלמה להשתלת לב בישראל, קיבל זימון להשתלה בסין בתאריך מדויק שנקבע חודש מראש. פרופסור לביא תהה על יכולתו של בית החולים לחזות מראש את מותו של תורם לב פוטנציאלי שנתוניו יתאימו לנתוני החולה. לביא סיפר כי פרסם את ממצאיו ובעקבות זאת, ידיעות אחרונות בחר לפרסם כתבת תחקיר גדולה בנושא.[דרוש מקור]

 
מתרגלי פאלון גונג במחאה שקטה לציון 20 שנות רדיפה בסין

ב-2008 נחקק בישראל "חוק השתלות האיברים" ובו סעיפים האוסרים באופן מפורש לממן השתלות איברים לחולים ישראלים בכל מדינה שבה נעשית נטילת האיברים בניגוד לכללים המצויים בחוק הישראלי. עם פרסום הדיווחים השונים, נפסק התקצוב בישראל למימון השתלות בסין, בהוראת משרד הבריאות. למרות זאת, חלק מן החולים בישראל מחליטים בכל זאת לעבור השתלה בסין ולממן את הניתוח בעצמם[8][10].

הטריבונאל: בית דין אזרחי בלונדוןעריכה

הטריבונל הבינלאומי בלונדון הוא בית דין אזרחי עצמאי שהוקם בשנת 2018 במטרה לבחון את נושא קצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון בסין. בנוסף לאב בית הדין, פרופסור סר ג'פרי נייס, (Geoffrey Nice QC ) יועץ המלכה, חבר השופטים בטריבונל כלל גם שישה חברים ממדינות שונות.

בית הדין שמע עדויות מ-50 עדים, קיבל שלל עדויות כתובות וסרטי וידאו עם ראיות שאותן בדק במהלך שנה שלמה. העדים שהעידו בפני בית הדין היו מומחים לזכויות אדם בינלאומיות, מומחים לרפואה ולהשתלת איברים, ומומחים ליחסים בינלאומיים, להיסטוריה סינית ועוד. משך 12 חודשים עבד בית הדין כדי לזהות את מהות הפשעים, לבדוק האם בכלל התרחשו, האם הם עונים להגדרה של פשע נגד האנושות או להגדרה של רצח עם, האם הם קיבלו תמיכה מהמדינה, או מגופים פרטיים בסין שנאלצו להשתתף בקצירת איברים בכפייה. הטריבונל עבר על כל העדויות וערך 2 שימועים, בדצמבר 2018 ובאפריל 2019.

פסק הדין של הטריבונלעריכה

פסק הדין של הטריבונל והדו"ח פורסם ב-17 ביוני 2019. חבר השופטים הגיע למסקנה חד משמעית ובלתי נמנעת וקבעו חד משמעית שאכן מתבצעת בסין קצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון.

הטריבונל קבע בוודאות כי זהו פשע נגד האנושות המתרחש עד עצם היום הזה[11].

סר ג'פרי נייס, אב בית הדין אמר: "קצירת איברים בכפייה הוא פשע בלתי נתפס מהסוג של רצח למען מוות, הכולל רצח המוני ופשעים שהתרחשו בעשור האחרון. מסקנות המשפט הציבורי שבפניו העידו עשרות עדים היא שקצירת האיברים בסין נמשכת ביתר שאת. אואן בוקוט (Owen Bowcott) כתב הגרדיאן מציין שמרבית העדויות הן אחרי שנת 2000.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאלון גונג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ווליאם פרנקלין מקקוי וליגואן ג'אנג, סיפורי פאלון גונג - מסע אל הבריאות המוחלטת - הנוסח העברי של הספר
  2. ^ לי הונג-ג'י, ג'וּאן פאלוּן - תרגומו של הספר לעברית, באתר פאלון דאפא בישראל
  3. ^ האומות המאוחדות,‏ Economic and Social Council - Commission on Human Rights (sixty-first session, Item 11(e) of the provisional agenda),‏ Civil and Political Rights, Including the Question of Religious Intolerance,‏ 15 במרץ 2005, באתר חדשות אפוק טיימס
  4. ^ Bureau of Democracy, Human Rights, and Labor, ‏ International Religious Freedom Report 2002, באתר U.S. Department of State,‏ 7 באוקטובר 2002
  5. ^ Atrocities in China: List of Victims in the Persecution of Falun Gong in China,‏ 2004 באפריל, באתר World Organization to Investigate the Persecution of Falun Gong (WOIPFG)‎
  6. ^ Dangerous Minds - Political Psychiatry in China Today and its Origins in the Mao Era (Human Rights Watch and Geneva Initiative on Psychiatry)‎,‏ VIII. The Falun Gong: New Targets of Psychiatric Abuse, אוגוסט 2002, באתר משמר זכויות האדם
  7. ^ קצירת איברים בסין ממתרגלי פאלון גונג חיים, באתר "חדשות פאלון גונג"
  8. ^ 8.0 8.1 סין: נמשכת קצירת האיברים באתר אפוק טיימס
  9. ^ סין: סרטון העדות של אנני על קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג
  10. ^ מתוך חדשות ערוץ 1 - קצירת האיברים בסין במתרגלי פאלון גונג חיים
  11. ^ טל בביץ ודורית דינור, פשעים נגד האנושות בסין, https://www.inn.co.il/News/News.aspx/405088